עומק הנקודה

הבורא ברא את הרצון לקבל כנקודה, ורוצה באמצעות פעולות רצופות להביא את הרצון הזה להכרה עצמית. מכאן יוצא, שהרצון לקבל חייב להכיר את עצמו ולהכיר את הבורא, אחד מתוך השני. כלומר, הוא צריך להשיג את הטבע הראשוני והבסיסי של הרצון להשפיע, ואת טבע הרצון לקבל, שנברא בכוונה מנוגד והפוך להשפעה.

מלכתחילה הנברא נטול כל הבנה והשגה של טבע זה או אחר. הוא מהווה נקודה, שנבדלת רק במקצת מהבורא, ולכן נקראת "יש מאין", בעוד שהבורא נקרא "יש מיש". אין בנברא יותר מנקודה. את כל השאר הוא יכול להשיג ביציאה מהנקודה, בהשתוות לבורא. כשהנברא מתפתח ביחס לבורא, לאור העליון, לתכונת ההשפעה, והוא מגלה בסופו של דבר שהוא מנוגד בצורה מקסימלית לבורא.

הגדילה היא בהכרה, בהבנה וההשגה היותר ויותר עמוקה של הנקודה, על אף שהיא נשארת כפי שהייתה. היא אינה משתנה בכלום, אלא רק משיגה יותר ויותר לעומק את הניגודיות וההופכיות שלה מהאור. ובכך היא הופכת ל"מפלצת" נוראית, ליצר הרע, שמשיג את גודל האור במצב ההפוך והמנוגד שלו.

וכך הנקודה משיגה ומגלה את הפער התהומי בינה לבין הבורא ועד כמה היא מנותקת מהאור. ומעל לתהום הזה לא ניתן לבנות גשר. בעיקרון, הנקודה משיגה עד כמה היא מנותקת מהאור. וזה אומר שהיא גדֵלה בהרגשתה, בהבנתה ובהשגתה, כלומר, גדֵלה באופן שלילי, ומגלה את ההופכיות והניגודיות שלה להשפעה.

מתוך שיעור על עקרונות החינוך הגלובלי, 27.03.2011

ידיעות קודמות בנושא:
לרכוש עצמאות
להכיר את עצמך ולהכיר את הבורא
אנחנו קיימים מאין

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest