עולם רוחני – זה לא מיסטיקה

הבעיה היא, שאנחנו לא מצליחים לעבוד על החיבור שלנו בכל רגע, בכל מצב ובכל יום, ולהכיר יותר ויותר בחשיבותו. והסיבה היחידה לכך היא שהאדם מתאר לעצמו את העולם הבא כמנותק לגמרי מאותה המציאות שבה הוא נמצא היום. הוא חושב שהעולם הרוחני נמצא באיזשהו מקום אחר, במימד אחר, ביקום אחר.

הוא אינו מבין שהוא יגלה את העולם העליון ממש כאן, כתוספת לעולם הזה. נעים לחשוב שאנחנו מגיעים לעולם הרוחני לאחר המוות. וכשהאדם מגלה מתוך חכמת הקבלה שהוא יראה את העולם הרוחני עוד בחיים האלה, ולא לאחר המוות, בכל זאת נדמה לו שיתגלה לו איזשהו עולם מהצד השני, מנותק מכל מה שיש לנו עכשיו.

אבל זה לא נכון! פשוט מתגלה לנו רשת הכוח של הקשרים בין בני האדם והבורא, שממלאת את העולם הזה, את המציאות הזאת. מתגלה לנו הכוח האחד שמנהל ומניע את הבריאה. הכוח שהיה נסתר קודם לכן. אבל עכשיו הכול הופך להיות גלוי.

וכתוספת לרצון האגואיסטי, שבו הרגשנו תופעת שנקראות "העולם הזה", מופיעה בנו תכונת ההשפעה ובה יש תופעה חדשה, שנקראת "העולם העליון" או "העולם הבא", כלומר, העולם ש"בא" אלינו.

ואם האדם משתדל בכל כוחותיו לקרב לעצמו את צורת העתיד, צורת העולם העליון, צורת הבורא, כרשת אינטגרלית, מקשרת, שמתגלה בין כל אותן הצורות שהוא רואה עכשיו בעולמו, זה עוזר לו לא ליצור לעצמו "פסל ודמות", לא להסתבך בערפל ובמיסטיקה, אלא להיות יותר ריאלי.

העולם העליון הוא רשת הקשר שמתגלה בין כל חלקי המציאות הזאת, וכן באותה המציאות הנוספת שמתגלה לנו כמערכת כוחות. אין שום דבר חוץ מכוחות, כי הרי הכול זה כוח הרצון, הכוונה, המחשבה וכאשר האדם מתאר לעצמו את המציאות בצורה כזאת, הוא מתחיל להבין שכל האמצעים להשגת המציאות החדשה הנוספת הזאת נמצאים בידיו.

כי היא הרי מושגת בעזרת החברים שלו, שרוצים להימצא בהשפעה, בכוונה האלטרואיסטית. ועכשיו, יחד איתם ועם אלה שנושאים את הכוח הזה, הוא יכול להתחיל לבנות ולגלות את מערכת ההשפעה הזאת.

מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 16.10.2011

ידיעות קודמות בנושא:
כשנהיה צפוף תחת קורת הגג הישנה
הרשת שעליה נמצא העולם
עולמות מקבילים – בינינו