עולם אין סוף המתרחב

שאלה: מדוע אי אפשר להחזיק במצב של הארה, ואנחנו נאלצים לאבד אותו?

תשובתי: אם היינו יכולים לשמור על מה שהושג, אז לא היינו יכולים להתפתח. אם אנחנו כל הזמן היינו מרגישים את המילוי שמקבלים, אז היינו נחשבים במצב של גמר התיקון. הרצון שלי היה קבוע, האור שממלא אותו היה קבוע, והייתי מרגיש את עצמי בגמר התיקון. איך יכול לדעת מתי זה גמר התיקון? 100 קילו של רצון ומילוי או מיליון? אם האור ממלא את כל ה"כלי" שלי, אז אני מרגיש מילוי עד הסוף.

תינוק שאכל 50 גרם של חלב, מרגיש את עצמו שקיבל ארוחה שלמה. אתה צריך קילו כדי לשבוע ולתינוק מספיק 50 גרם נניח. כל אחד מרגיש את עצמו מלא בהתאם ל"כלים" שלו. אם אתה ממלא את עצמך עד הסוף, אז זה נקרא עולם אין סוף. אין סוף, מסמל שאין גבול, כמה שרצית, כך קיבלת, ללא שום הגבלה, ולכן מילוי כזה נקרא אין סופי, לא מוגבל.

לכן, אם היינו יכולים לשמור על המילוי, אז היינו מרגישים את עצמנו במצב שלם ולא היינו יכולים להתפתח.

מתוך שיעור על מאמרו של רב"ש, 18.07.2013

ידיעות קודמות בנושא:
פלא של מילוי אין סופי
חיסרון ומילוי
אינסוף המדוד בצורה מדויקת