קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מהי עובדה?
תשובה: עובדה זה מה שאני מרגיש (רואה, שומע, מריח, מרגיש את הטעם, את המגע) בחמשת החושים שלי, משווה, מודד, זוכר. בשבילי – זו עובדה.
זה סובייקטיבי לחלוטין, רק ביחס אליי, לפי השכל והחושים שלי, עמם נבראתי. נברא אחר היה תופס את "העובדה" שלי אחרת וההתרשמות שלי לא הייתה "עובדה" בשבילו. ככלל, אנחנו מקבלים חיזוקים על "העובדות" שלנו מאלה שדומים לנו.
שאלה: אך כעבור שנייה המצב שלי משתנה. אז איפה העובדות?
תשובה: אנחנו מדברים על התרשמויות, שנתפסות אצלנו כעובדות. כשאנחנו משתנים, אנחנו תופסים עובדות חדשות. ייתכן שהן יהיו מנוגדות לעובדות הקודמות, מפני שכולן סובייקטיביות ביחס למי שתופס אותן.
אנחנו תופסים את הכול בחומר שלנו, ברצון. הרצון תמיד מתפתח, ועובדות חדשות מתגלות בו.
העובדות יכולות להתרחב, כמו תיאורית איינשטיין ביחס לתיאורית ניוטון. העובדות-חוקים הקודמים של ניוטון נשארו, אך הם תקפים רק במסגרת מגבלות מסוימות (מתחת למהירות האור, עבור אנרגיות קטנות או גדולות או להפך, עבור מרחקים בין-אטומיים קטנים או גדולים וכו').
מפני שכל האירועים נצפים ברצון שלי, שבו אנחנו מודדים אותם בדרגות שונות של עביות, יוצא שהאירועים הנצפים בדרגה מסוימת של הרצון, לא סותרים את האירועים המקבילים בדרגות אחרות של הרצון. למשל, כשרוחניות מתגלה לאדם, זה לא סותר את הגשמיות, אלא מגלה אותה בדרגה גבוהה יותר, כולל את הסיבות והתוצאות שלה.
בכל דרגה, העובדה נשארת עובדה בדרגה שלה.
