קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
תוך כדי הגדילה שלנו ממטה למעלה, אנחנו עוברים שלבים של: עיבור, יניקה, מוחין. לאט לאט אנחנו מפתחים את התפיסה וההשגה שלנו. תחילה אנחנו מתחילים להבין היכן אנחנו נמצאים, כלומר, איך אנחנו יכולים להשתמש במצבים האלה ולגדול.
זה נקרא להיות "עובר", לבטל באופן מקסימלי את עצמי. הדבר העיקרי בשבילי, זה לגדול. וזו לא עבודה קלה, כי אני הרי מבטל את עצמי בכל 620 הרצונות, בכל מה שיש לי. גם בעובר כבר יש לי "ראש" שלם, למערכת הזאת חסרה רק איכות.
בהיותי "עובר", אני מבטל את כל הרצונות שלי כדי להידבק לעליון, ואני עושה את זה על ידי החשבונות ב"ראש". כתוב, ש"עובר במעי אימו רואה את העולם מסוף העולם ועד סופו. נר דולק מעל ראשו ומלמדים אותו את כל התורה כולה". כלומר, דרך כל הרצונות שלו עובר אור והוא מבטל את עצמו כלפיו.
ואחר כך נותנים לו מכה על הפה והוא שוכח את כל הלימוד (של התורה), ונולד ריק לגמרי.
כלומר, כבר ב"עובר" קיים שׂכל, ראש, עדיין לא באיכות מספקת, אבל הוא כבר בנוי לגמרי בזמן ההיריון. לשם כך מספיק ביטול עצמי.
זה אומר, שכל מדרגה אנחנו מתחילים מכך שאנו בונים את ה"ראש" שלנו, יחס חדש, כוונה. כי ללא כוונות לא יכולות להיות שום פעולות ברוחניות. והפעולה עצמה כבר כאילו לא נדרשת אחר כך. אנחנו מבצעים אותה רק כדי להכין את המדרגה הבאה. אנחנו עושים נחת רוח לבורא כבר על ידי הכוונה עצמה. הפעולה כבר מכינה יסוד לכוונה הבאה.
הבורא מחכה מאיתנו, שאנחנו דווקא נכין את ה"ראש" ונשיג אותו.
מתוך שיעור על "תלמוד עשר הספירות", 06.09.2012
ידיעות קודמות בנושא:
מערכת חישוב עשרונית ביסודו של עולם
תלמד לעבוד עם ראש רוחני
לתקן את העולם, זה אומר לתקן את עצמנו
