עבודה מורכבת

"בערב יום כיפור היו מעבירים לפני הכוהן הגדול את הבהמות שמיועדות לקורבן, והוא היה זוכר אותן, כדי לזהותן בזמן ביצוע עבודת הקודש." ("מדרש מספר", פרשת "אחרי מות").

לפני האדם עוברים כל הרצונות הבהמיים שלו והוא מברר אותם, מזהה אותם ומבין, שצריך להעלותם עד לדרגת "קודש הקודשים", כלומר, עד להשפעה המלאה.

"בבוקר, החכמים שהדריכו אותו הולכים, ואת מקומם תופסים כוהנים מנוסים, שתִרגלו איתו את האומנות להעביר את הקטורת מהכף לכף היד, שזוהי אחת הפעולות הקשות שאותן הכוהן הגדול צריך לבצע בזמן עבודת הקודש בקודש הקודשים ביום כיפור." ("מדרש מספר", פרשת "אחרי מות").

כף, זהו כלי שנמצא בדרגת דומם, וכף היד, זהו כלי שנמצא בדרגת "מדבר".

הקטורת מסמלת "אור חוזר", מה שאתה מעלה לבורא. קשה מאוד להעלות קטורת ("אור חוזר") לדרגת אדם. אתה צריך לכלול רצונות לגמרי אחרים שלך, אותם הרצונות שאף פעם לא השתמשת בהם ולכוון אותם להשפעה. כלומר, לעשות כאלה קורבנות באגו שלך, שמקודם היו נראים כבלתי אפשריים. זוהי עבודה קשה.

בעולם שלנו כאלה פעולות לא משמעותיות בביצוע פנימי לעיתים מתבררות כמורכבות וקשות ביותר. תתאר לעצמך, שעכשיו אני נותן לך חצי כוס מים. איך זה מתרחש ברוחניות? אני צריך לעשות על עצמי צמצום, תיקון מלא של כל הרצונות שיש לי כלפי כוס המים הזאת, להתעלות מעליהם, לתקנם ל"חפץ חסד" (לדרגת קדושה ראשונה), אחר כך לתקנם לדרגה שנייה ("קודש הקודשים") ורק אחר כך אני יכול לתת לך את הכוס.

זאת כל הבעיה! בעולם הגשמי הכול נמצא לידך, ואילו בעולם הרוחני, זה עשרות שנים של עבודה קשה ומאות מדרגות.

לכן בעולם שלנו אנחנו נמצאים בכאלה מצבים, שבהם כביכול יכולים לבצע פעולות רוחניות. אם גם את זה לא היינו מסוגלים לעשות, אז בכלל לא היינו יכולים להתקיים. כי רק הודות לביצוע שלהם אנחנו קיימים.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי" 12.03.2014

ידיעות קודמות בנושא:
מצבים רוחניים בדמויות של העולם שלנו
סילוק התכונות הלא מתוקנות
מקדש בליבו של אדם