עבד של הרצונות שלי

"אולם כשנתבונן במעשיו של היחיד, נמצא אותם כהכרחיים. ובעל כרחו יעשה אותם, ואין לו כל אפשרות של בחירה. והוא דומה בזה, לתבשיל השפות על כירה, שאין לו כל בחירה, והוא מוכרח להתבשל." (בעל הסולם, "מאמר החרות")

אנחנו רואים שכל המעשים שלנו מאולצים ושהצרכים שלנו מנהלים אותנו בקלות רבה. רצונות ליהנות, רצונות להתקיים בדרגות דומם, צומח, חי ומדבר עולים בתוכנו ודורשים את היישום והמילוי שלהם כל הזמן. אנחנו חייבים לשרת אותם. למעשה, אני עבד של הרצונות שלי.

היה טוב אילו הייתי יכול לנהל את הרצונות שלי, אבל קשה לי מאוד לנהל אותם: אחדים מופיעים, אחרים נעלמים וכולי. בסופו של דבר, אני תמיד נאלץ לספק אותם, ולכן אני מרגיש כעבד, כפועל שנמצא בעבודה, ולספק את הרצונות שלי, את הגוף שלי, את המחשבות והרֵגשות שלי. אני חייב.

אילו יכולתי לכבות זאת בתוכי ואחר כך להפעיל לפי ההחלטה שלי, אז הייתי לגמרי חופשי, או חופשי באופן יחסי: מה להפעיל או לכבות. איזה רצון בתוכי אני יכול להפעיל או לכבות, איזה רצון יעלה בתוכי וידרוש את המילוי והיישום שלו, ואיזה לא. אבל במצב הנוכחי אני לא יכול לעשות זאת, ולכן אני משול לעבד. עולים בתוכי רצונות, מחשבות, אינסטינקטים, כל מה שרק אפשר ואני מכור להם.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 17.11.2019