עבדות מודרנית

הערה: היום האדם חופשי יותר מאשר העבדים באמריקה במאה ה – 19 או נתינים תחת משטר הצמיתות.

תשובתי: זה לא חופש! דרך אגב, העבד לא היה משועבד יותר מאשר אנחנו משועבדים היום. הוא הרגיש שייך לאדון שלו, וזה אומר שלא היו לו דאגות. הוא ידע, שיאכילו אותו, ידאגו לו למקום לינה, לכך שהוא יהיה בריא, שתהיה לו משפחה וכולי. כלומר האדון לקח על עצמו דאגה לעבד, וביניהם נחתם הסכם מסוים. היו הסכמים מיוחדים לגבי מצבם של העבדים, שקבעו כיצד בעל הבית צריך לטפל בהם, לרפא וכדומה. העבדים לא היו יצורים חסרי זכויות. פרט לזה, העבד עלה די ביוקר ולכן בעל הבית דאג לרכוש שלו. ואילו היום, בניגוד לזה, הכול מתנהל אחרת לחלוטין. מפטרים אותך בהינף יד ללא סנטימנטים. במקומך עומדים בשער עוד 100 איש. אף אחד לא חייב לך כלום, מפני שבעל הבית רק חושב על איך להיפטר ממך ולא לשלם לך כלום.

שאלה: האם אתה סבור שבסוגיות אודות ערך החופש במאה וחצי האחרונות לא התרחשה פריצה ביחסים אנושיים?

תשובתי: הפריצה היא שהיום משעבדים את האדם, מנצלים אותו בכזאת צורה, שהוא אפילו אינו חושד בזה שהוא עבד.

שאלה: עבד, משמע שאינך יכול לנוע ממקום למקום, זה לא ניהול של המשפחה שלך אלא אינוס והעדר כל דין. איך אפשר להשוות את מצבם של העבדים במאה ה – 19 לפועל המודרני?

תשובתי: אני לא רואה הבדל גדול. בכל מקרה אתה נע ממקום למקום לא מרצונך החופשי, אלא בפקודות של פרסומות טלוויזיוניות. בכל מקרה אנחנו לא בוחרים בעצמנו את המקצוע שלנו, אלא בהשפעה של מה שהחדירו בנו בילדות. אין כאן שום חופש. תדבר עם פסיכולוגים מקצועיים ותיווכח שכך הוא הדבר.

ודאי, שיש חופש יחסי, אבל הוא מתבטא בכך שאתה כביכול נוטל כדור ולא מרגיש את חוסר החופש שלך. ואתה אפילו עוד מתגאה בו: "הנה את זה ראינו. על זה הסתכלנו. שם כבר היינו". ולמה היית שם? מפני שאחרים נוסעים לשם. בכל דבר, בלי יוצא מהכלל, אנחנו הולכים בעקבות הרגש כתוצאה מהשפעת העדר ולכן אין לנו שום חופש.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 12.04.2020