עָם לפי אידיאולוגיה

שאלה: נכון לעכשיו, בארה"ב נצפית עלייה של תופעת האנטישמיות. במוסדות להשכלה גבוהה נערכו מבצעים שלמים לפינוי של סטודנטים יהודים מהמעונות. לאיזה סוג של עתיד אנחנו יכולים לצפות בארה"ב ביחס לסוגיה, שלמרבה הצער אנחנו נאלצים היום להעלות?

תשובתי: אפשר לומר רק דבר אחד, שבמידה שהעולם שלנו הופך להיות יותר ויותר גלובלי ומקושר הדדית, היחס ליהודים ילך ויחמיר.

העניין הוא, שהעָם היהודי הופיע על פני כדור הארץ כתוצאה מזה שקבוצת אנשים קטנה מבבל, שחוותה לפני 3800 שנה משבר דומה, החליטה להתחבר ולהגיע למצב של אחריות הדדית, איחוד הדדי, "ואהבת לרעך כמוך".

אברהם, כוהן מבבל העתיקה, איחד על הבסיס הזה קבוצת אנשים שממנה נוצר עָם ישראל. כלומר, לפי הנתונים הביולוגיים שלנו אנחנו לא עָם כמו העמים האחרים. אנחנו עָם לפי אידיאולוגיה, מאחר והעיקרון "ואהבת לרעך כמוך" היווה את היסוד של ההיווצרות שלנו.

במצב הזה היינו קיימים מהיציאה מבבל ועד לחורבן בית המקדש שהתרחש לפני 2000 שנה. במשך הזמן הזה אנחנו כל הזמן השתדלנו להיות אחד שלם, כאיש אחד בלב אחד.

כל הביטויים הנפלאים כמו "ואהבת לרעך כמוך", "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", "כל ישראל חברים" וכדומה, מדברים על המהות של החברה שלנו שנקראת "עָם". אולם בעיקרון, אנחנו עָם לפי אידיאולוגיה, ולא מפני שנולדנו משבט אחד שגדל בהדרגה כמו שאר העמים.

לכן הקיום שלנו יכול להיות מוצדק רק כאשר אנחנו מקושרים הדדית. אבל הבעיה היא, שבזה שנפלנו לפני 2000 שנה מדרגת "ואהבת לרעך כמוך" לשנאת חינם, שזה בעיקרון נקרא "חורבן בית המקדש", בית המקדש שבלב, בית המקדש שבנו, אנחנו יצאנו "לגלות" מהמצב הזה, כלומר הפכנו להיות אגואיסטים כמו כל שאר העמים. לכן, מאז אנחנו קיימים במצב עלוב כזה, בגלות.

לראשונה, האנטישמיות הופיעה ברומא העתיקה, ואחר כך ביוון, דווקא כתוצאה מזה שהפסקנו להיות אחד שלם.

מתוך ראיון באמריקה, 06.08.2014

ידיעות קודמות בנושא:
איך לרפא את מגפת האנטישמיות בעולם
ישראל, הדחוסה במסגרות זרות
אנטישמיות, כדרישה לתשומת לב ואהבה