קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
הערה: הקיטוב בחברה הישראלית גדל ומעורר חרדות בכל חלקי החברה הישראלית. אני רוצה לקרוא לך מכתב שכתב צבי אלטהולץ, ניצול שואה בן 101, לכל החברה הישראלית, המכתב פורסם ב Ynet: "היום המאושר בחיים שלי היה כשהגעתי לישראל. אני לא ישן בלילות בגלל המצב,.איך פתאום קרתה שנאת האחים הזו שפשוט לא מובנת? מאיפה זה צץ פתאום? רק על ידי איחוד כל הכוחות של העם, נוכל לעמוד נגד הסכנות שהמדינה נמצאת בהם".
תגובתי: אין מה להוסיף, באמת קשה. להיות במקומו זו הרגשה מאוד מאוד קשה. הוא עבר חיים קשים ומה הסוף? לעם ישראל יש בחירה בין שתי דרכים להגיע לאיחוד, דרך טובה או דרך רעה. וכעת אנחנו בוחרים בדרך רעה, סובלים כבר אלפי שנים ואין תרופה. עלינו להבין שהמפתח לחיים טובים נמצא בחיבור, ואנחנו לא רוצה להתקרב לחיבור בשום פנים ואופן. החיים מלמדים אותנו בדרכים קשות מאוד, ואז שוב אנחנו שוכחים וממשיכים בשנאת חינם.
שאלה: בתקופה האחרונה כשאני רואה מה שקורה, הרבה פעמים הדמעות פשוט עולות. אנחנו כבר מזמן לא במקום של ויכוח פוליטי, מי צודק ומי לא. יש פשוט הרגשה של שבר, כאילו נכנסנו לסיוט שאי אפשר להתעורר ממנו. כל צד בטוח שהצד השני השתגע לגמרי וירד מהפסים, ונראה שאנחנו לא יכולים לרדת מהרכבת שעלינו עליה. לאן נגיע?
תשובתי: נגיעלתהום. אין ברירה, אנחנו נמצאים על הרכבת ולא יכולים לברוח, התקווה היחידה היא שנתחיל להתחבר ולהיות עם אחד. אבל בגלל הרצון האגואיסטי הגדול שלנו, שלא מאפשר לנו להתקרב זה לזה, אנחנו לא מסכימים להפנות פנים זה לזה. האם נגיע פעם למצב אחר? צריך נס משמיים. אנחנו נכנסים עכשיו שוב לתקופות קשות מאוד.
שאלה: מה התפילה שלך במצב הזה?
תשובתי: דיברתי על זה אלפי שעות, כתבתי על כך הרבה ספרים, אני לא יודע אם זה משפיע בכלל. אין מה לעשות, רק להתפלל שהכוח העליון יעזור לנו.
שאלה: אז מה כדאי לנו לבקש?
תשובתי: לבקש רק חיבור בינינו, בין כל עם ישראל, שיהיה בעם ישראל קשר יפה, טוב, לבבי, ללא שום גבול. לא לשים לב לשום דבר חוץ מדבר אחד, להוסיף חיבור ואהבה, בלי ביקורת, בלי כלום, רק חיבור זה עם זה. זה מה שיכול להציל אותנו.
