דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / סיפורים קצרים. הארתו הפתאומית של אדם

סיפורים קצרים. הארתו הפתאומית של אדם

חכמת הקבלה, היא חכמה שעוסקת רק בכוחות שמנהלים את העולם שלנו ולא בחקר העולם שלנו עצמו.

לאדם שגילה ראשון את מערכת הכוחות הזאת לפני 5775 שנה קראו "אדם". היום שבו זה התרחש, מתואר בתורה כיום בריאת העולם.

לפני כן בני האדם חיו כבהמות, עסקו בסיפוק צרכיהם הביולוגיים. כמובן שהם האמינו באיזה שהם כוחות שעוזרים להם, שיכולים להגן עליהם או להיפך, להזיק להם. אבל הרגשה תת הכרתית כזאת קיימת גם אצל בהמות.

ופתאום, באותו הזמן שכל האנושות לא הבינה מאיפה הכול מתרחש ולשֵם מה היא קיימת, אדם רגיל מהעולם שלנו, שנקרא "אדם", החל לגלות שהוא נמצא בתוך הטבע, ברשת כוחות שמנהלים אותו.

לרשת הכוחות הזאת הוא קרא "בורא", מפני שגילה שדווקא היא בראה את החומר שלנו ומנהלת אותו.

מאז מתחילה הספירה של חכמת הקבלה. לכן אדם נחשב למניח היסוד של העולם שלנו, וכל מה שמסופר בתורה נובע מתוך ההשגה האישית שלו ומתנהל בשמו: "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ, והארץ היתה…" וכולי.

בכך שהגיע לגילוי זה, אדם הבין, שמשמעות חייו היא לא כדי להתקיים סתם על פני כדור הארץ מכסה מסוימת של שנים, אלא כדי להשיג את רשת הכוחות הזו, להגיע לדרגתה, לשלוט ולנהל אותה. דווקא בצורה כזאת אפשר לעלות למדרגה עליונה יותר מהעולם שלנו ולהתחיל לנהל אותו ואת העולם ההוא, את אותה מערכת כוחות שמתגלים בו.

אדם השיג את העולם העליון, מפני שהיה לו רצון להגיע לדרגת הבורא. ומכאן נובע שמו "אדם", שמסמל, "אֵדָמה לבורא".

הוא מיד הרגיש צורך להעביר למישהו את הידע שלו. מהתלמידים שלו – שֵם, חם ויפת, שנקראו ה"בנים" שלו, החלה שרשרת של אותם אלה שהשיגו את העולם העליון בעזרת השיטה שהתגלתה על ידי אדם.

הוא קרא לשיטה הזאת "חכמת הקבלה", חכמה של קבלה, הכרה, גילוי של העולם העליון, של מערכת ההנהגה העליונה.

מבחינה חיצונית, אדם היה בן אדם רגיל, וספק אם ההורים שלו ואנשים שחיו לידו ידעו על הגילויים שלו. כי מה שהוא גילה והשיג, הוא גילה בתוכו ורק למען עצמו. אף אחד מהסובבים לא חשד בכך. לכן חכמת הקבלה נקראת "חכמת הנסתר", מפני שכל אחד שמשיג אותה מגלה אותה רק לעצמו ולא יכול להעביר לאחרים.

אם את הפיזיקה, הכימיה, וכל שאר מדעי הטבע והמדעים המדויקים אפשר להעביר לכולם וללמד אחרים כדי שיוכלו להשתמש בהם, אז את חכמת הקבלה אי אפשר להעביר. אנחנו יכולים רק ללמד אדם אחר לשנות את עצמו, כדי שיוכל להרגיש את המימד הבא: את המערכת העליונה, את המדרגה העליונה, את העולם העליון. כאשר אדם מתחיל להרגיש את זה, הוא נקרא "מקובל".

השגה של המימד הבא מאפשרת לאדם לגלות לשם מה הוא קיים, כי הטבע שהוא מגלה מופיע כמנהל, כקובע, כממלא את הכול בעצמו ושמורה לכל אחד לאן הוא מוביל אותו ואיזו מדרגת התפתחות הוא צריך להשיג. נהייה לו מובן, שכל הדרך שאותה הוא צריך לעבור בעל כורחו (מפני שאין כאן שום בחירה חופשית), הוא יכול לזרז אותה בזה שמנהל את עצמו.

תתארו לעצמכם שאתם יושבים בעגלה שמתקדמת קדימה על ידי סוסים שאין עליהם שליטה. הם דוהרים בדרך שמלאה מהמורות ובורות ונושאים אתכם לא ידוע לאן, ובכל רגע אתם יכולים לצנוח לתהום. אלה הם החיים שלכם.

ואפשר לעשות כך, שאתם תתיישבו בקדמת העגלה, תיקחו את המושכות לידיים ותדעו בדיוק לאן מועדות פניכם. בידיים שלכם יהיה "GPS" מודרני ואתם תוכלו לנוע בנחת להשגה מהירה של המטרה הסופית, בכך שאתם עוקפים את כל המהמורות והבורות.

משמעות הארתו הפתאומית של אדם, ואחריו, של כל יתר המקובלים, היא בזה, שלאדם ניתנה הזדמנות להגיע באופן עצמאי, במהירות ובנוחות למטרה הסופית של הבריאה, ובאופן זהה ללמד את השיטה את כל שאר העולם, דבר שאותו התחיל לעשות אדם.

מתוך התוכנית "סיפורים קצרים", חלק 1, 15.10.2014

ידיעות קודמות בנושא:
אם הייתי נפגש אם "אדם"…
מתי אני אהיה אדם?
האדם הראשון שנקרא "אדם"

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest