דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / סיום קבוצתי או לחיצת החרצן מהדובדבן

סיום קבוצתי או לחיצת החרצן מהדובדבן

יכול להיות, שאנחנו כבר נכנסים לתהליך מיוחד, שבו הקבוצה מתחילה להתגבש בכזאת צורה, שאנחנו סוף סוף נתחיל להרגיש לא את המצבים האישיים שלנו בכל אחד מאיתנו, אלא מצבים כלליים שאנו עוברים. אנחנו נתחיל לעבור אותם יחד. זה נקרא להיות "בני ישראל" שבמצרים, כאשר מגיעה מכה אחר מכה, ואנחנו ביחד מתעלים מעליהן.

עשרת מכות מצרים לא מתרחשות הרחק מאיתנו, איפה שהוא שם אצל פרעה, כדי שאנחנו נוכל להסתכל עליהן מרחוק ולשמוח. המכות האלה מתרחשות בתוכנו, עוברות על ה"פרעה" האישי שלנו! ולכן, יכול להיות שאנחנו כבר באמת זכינו לכך שנתקדם לסיום קבוצתי, כעָם אחד.

ומי שעדיין לא מרגיש את החושך צריך לדאוג. זה אומר, שהוא לא עובד מספיק בקבוצה על החיבור, חסרה לו עדיין העבודה הפנימית. יכול להיות שהוא בתת ההכרה בורח מהבעיות ושומר על עצמו בריחוק, במקום לגעת במקצת באמת. כאן פועל הכוח ההגנתי של האדם, שמפחיד את האדם ולא נותן לו להכניס את עצמו פנימה לתוך הבירורים.

אם אין לו רצון "לקפוץ מחוץ לגופו", זה סימן שהוא לא זכה לכזה מצב שהבורא ילחץ עליו כמו על דובדבן, שכך מתוכו יוצא החרצן. ובאיזה דרך עוד אפשר לקפוץ לגלי ים סוף? רק בדרך כזאת, תחת לחץ, כמו על הדובדבן. אתם מתארים לעצמכם איזה לחץ גדול זה צריך להיות?

אם העולם הרוחני נמצא מעל לעולם הגשמי, כלומר מעל לחיים והמוות, אז אני צריך להרגיש שאני מוכן לכזה מעבר! הגוף הזה, החיים האלה, עם כל מה שיש בהם, לא שווים בשבילי עכשיו שום דבר בהשוואה לאותו עולם שאליו אני עובר.

את הקליפה הזאת שמפריעה לנו להתקדם, אפשר לשבור רק על ידי כוח האהבה והדאגה ההדדית, רק על ידי עבודה כללית של כולם יחד. אם אתה לא מרגיש את הדאגה הכללית הזאת לחברה, לקהילה, לכל הקהילה העולמית של "בני ברוך", לכל העולם, אתה לא תוכל להיות מעורב בתהליך הזה.

יכול להיות, שחלק מהקבוצה כבר עובר אותו, ואילו אתה עומד בצד, כאילו שזה חולף לידך, ליד האוזניים שלך, לא שומע, לא רואה, לא מרגיש. אתה באופן אינסטינקטיבי מתעלם מהקשיים ושומר על עצמך, בכך שמחזיק את עצמך בריחוק.

צריכים להשתתף בכל מה שעוסקת הקבוצה, הקהילה, החברה העולמית של "בני ברוך", ולהיות רגישים וערים לכל הדאגות והשינויים, שעוברים כולם. ומי שלא כלול באופן פעיל בתהליך הכללי המשותף הזה, הם נקראים "נשים", "ילדים", "עבדים", "צאן". הסוגים האלה קובעים את כל סוגי האנשים בכל הקבוצה העולמית שלנו, שאיך שהוא קשורים איתנו, אבל בצורה חיצונית מאוד.

ולכן ודאי, בהתאם לכך נקבעים אלה שמגיעים לקבלת התורה, רק אותן "600 ריבוא נשמות".

מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 04.04.2013

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest