דף הבית / המשבר ופתרונו / סיבוב גלגל ההיסטוריה חסר הפנייה

סיבוב גלגל ההיסטוריה חסר הפנייה

"בעקבות משיחא חוצפא יסגא ויוקר יאמיר הגפן תתן פריה והיין ביוקר ומלכות תהפוך למינות ואין תוכחת בית וועד יהיה לזנות והגליל יחרב והגבלן ישום ואנשי הבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו וחכמת סופרים תסרח ויראי חטא ימאסו והאמת תהא נעדרת פני זקנים ילבינו זקנים יעמדו מפני קטנים בן מנוול אב בת קמה באמה כלה בחמותה אויבי איש אנשי ביתו פני הדור כפני הכלב הבן אינו מתבייש מאביו ועל מה יש לנו להשען על אבינו שבשמים." (מסכת "סוטה", 49, 6).

אנחנו מתקרבים בהדרגה למצב הזה שמתואר בטקסט, שכבר מתחיל להיות מורגש בכל תחומי החיים שלנו, ביחסים המשפחתיים, המדיניים והחברתיים.

האדם נשאר לבד עם האגו שלו, מבלי שלוקח בחשבון לא את משפחתו ולא את הקרובים. וההרגשה הזאת שמופיעה בינינו נקראת "חושך מוחלט".

במסכת "סוטה" נאמר: "פני הדור כפני הכלב". כלומר, "פני הדור" כבר מקבלים צורה של המצב הנורא של החושך, לכן אנחנו מדברים על התקרבותו.

אנחנו רואים את זה על בני הנוער, לפי איך שאנחנו בעצמנו משתנים, בכך שלא במודע מסכימים עם כל מה שקורה ולא שמים לב לכך שכל זה נכנס לשימוש הרגיל.

המצב הזה לגמרי מנוגד למצב, שלפי ההתפתחות שלנו צריך להביא אותנו להתקרבות לבורא. מראים לנו עד כמה אנחנו מתרחקים ממנו.

אבל התרחקות מהבורא או התקרבות אליו, זו אותה התנועה, כמו גלגל, שבזמן שמסתובב לכיוון ההפוך ומסתובב לשני הכיוונים, מוביל אותנו קדימה. אותו הדבר קורה גם כאן: אני נמצא בנקודה קוטבית מהמטרה שלי, אבל יחד עם זה, מתקדם קדימה.

שאלה: אילו הרגשות חווים אנשים, כאשר הערכים המוסריים, החברתיים והמשפחתיים נהרסים?

תשובתי: אנחנו רואים מה קורה עכשיו עם המשפחה, עם הילדים, עם הגירושים, עם הסמים, עם היחסים בין בני האדם.

מספר המשפחות הגדולות הולך ופוחת, מפני שנעלמים קשרי משפחה חזקים. הדחייה של ההורים מהילדים ושל הילדים מההורים הפכה לסימן היכר של זמנינו. בני זוג לא יכולים לחיות יחד, שום דבר לא קושר ביניהם. אנחנו עושים הכול כדי להיות עצמאיים זה מזה, בכך שממציאים כל מיני חידושים טכנולוגיים שמאפשרים לכל אחד בנפרד לספק לעצמו הכול.

אנחנו סבורים כי "ביתי, הוא מבצרי". אבל זה לא אותו הבית שבו אני יכול להימצא על הידיים של בני הבית, והם כביכול תומכים בי כיוון שאני מהווה חלק מהם. זה כבר לא קיים. אבל יחד עם זה היום מאוד נפוצים בתי אבות, כל מיני הוסטלים ושאר מוסדות, שבהם האדם נשאר לבד.

כל זה סימן היכר של מצב החושך, שמתוכו אנחנו צריכים להרגיש נחיצות בביאת המשיח, בכוח שמוציא אותנו מפירוד לאיחוד.

מתוך התוכנית "האם המשיח יבוא?", 14.11.2014

ידיעות קודמות בנושא:
חושך לפני ביאת המשיח
בציפייה למשיח
חזרה למקורות

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest