דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / סבלנות היא עקשנות

סבלנות היא עקשנות

שאלה: האם קיים גבול, שאחריו הסבלנות בדרך הרוחנית מתחילה לגרום נזק?

תשובתי: "סבלנות" זה לא אומר לשבת בחיבוק ידיים. נאמר "כסיל יושב בחיבוק ידיים ואוכל בשׂרו". "סבלנות" פירושה להשתדל ללא הפסקה להשׂיג איחוד: פעם אחר פעם אני מגלה עד כמה אני רחוק מזה, ובכל זאת ממשיך בניסיונותיי. שוב נפלט החוצה ושוב חוזר למסלול, מטפס על ההר וזורקים אותי, וחוזר חלילה. ככל שאני מטפס גבוה יותר, כך ה"שומרים" יותר אכזריים, אך בכל זאת אינני נסוג. אני דואג רק לעקשנות: מתעקש לבצע בדיקה נכונה של הפעולה, נאחז בעקשנות במטרה בכל שנייה, מתעקש להשיג אותה. אין לי כלום בחיים חוץ מזה.

וכתוצאה מהעקשנות שלי, כל פעם מתרחשים אצלי שינויים בהכרה של הטוב והרע, בהכרה של מטרת הבריאה. פעם אחר פעם, אני מתפעל ומגלה משהו חדש. מה שאתמול היה נדמה לי כהשפעה, כבורא וכרע, היום מקבל מתווה אחר וחדש לגמרי. בצורה כזאת, העקשנות כל הזמן מחדשת את האבחנות הפנימיות שלי, את הקשר שלי.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 20.01.2011

ידיעות קודמות בנושא:
הבחירה במאמץ גדול יותר
רגעים דחוסים
התנאי למעבר המחסום

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest