נשמה אחת לכולם

כנס חרקוב. שיעור מס' 2.

שאלה: אתה אמרת שבדיקת הנשמה מתחילה לאחר שאני נזכר שכל מצב מגיע מהבורא. מהי הבדיקה הזאת? ובכלל, מהי נשמה? האם זאת הנשמה הפרטית של כל אדם?

תשובתי: אין כזה דבר "נשמה פרטית של כל אדם ". זה פרדוקס!

"מלכות של עולם אין סוף", השכינה, הנברא – כל זה נשמה אחת, כל הנשמות ביחד, במידה שאני מסוגל להתכלל באחרים ולהרגיש אותם כמו את עצמי, אז אני רוכש נשמה.

ה"אני" שלי זה האגו שלי שכל הזמן גדל, ובהדרגה מגיע למימדי ענק!

ככל שאני מסוגל להתחיל לחבר לעצמי רצונות חיצוניים, בעיות חיצוניות, כך אני רוכש את הנשמה הזאת, היא נעשית שלי. ככל שאני מסוגל למלא יותר את כל האנשים, את כל האנושות, כלומר, להרגיש את הרצונות שלהם ומסוגל לתת להם מעצמי ככל יכולתי, באותה המידה אני רוכש, קונה לעצמי את החלק החיצוני שנקרא "נשמה".

ובתוך הנשמה הזאת אני מתחיל להרגיש מערכת קשר כלשהי, את כל מה שמתרחש בה. המערכת הזאת של הקשר ההדדי בין כל החלקים נקראת מערכת חמשת העולמות.

בסופו של דבר, כשאני לומד אותה, מתכלל בה יותר ויותר, חמישה העולמות האלה מתמוססים בהדרגה. ובמקומם נשאר עולם אין סוף, כלומר, הקשר ההדדי בין העולמות נעשה כה מלא שלא נשארת שום חלוקה. מפני שהמקור של המושג "עולם" הוא מהמילה "העלמה", "הסתרה". ואילו כאן נעשה גילוי יותר ויותר גדול.

לכן, יש לנו נשמה אחת לכולם. ולכל אחד מאיתנו יש תוספת אגואיסטית שלו: "האני" הזה – שלי, ו"האני" הזה – שלך, ו"האני" של מישהו נוסף. ובסופו של דבר אנחנו קיימים מסביב לנשמה הכללית הזאת.

במילים אחרות, אני נכלל בתוך הנשמה הכללית באמצעות "האני" שלי, אבל כבר לא אגואיסטי, אלא אלטרואיסטי, מפני שאני מושך לעצמי את הרצונות של האחרים כמו את שלי, או שנכלל בהם עם התכונות שלי כדי למלא את הרצונות האלה.

שאלה: האם אני הבנתי נכון, שכשאני מתחיל לכלול בתוכי את האנשים האחרים, האנושות, כשאני מתחיל להרגיש אותם, משתדל לחיות את הרצונות שלהם, ומתחיל להרגיש מה קורה להם: הצרות, התקוות, הסבל – זה נקרא בדיקת הנשמה הכללית?

תשובתי: כן. אפשר לומר זאת אחרת.

אני נמצא בתוך מערכת ענקית מורכבת: "עולמות", "פרצופים", "ספירות" וכן הלאה.

אבל לאור העובדה שאני לגמרי הפוך למערכת הזאת, מפני שהיא בנויה על פלוס מוחלט, ואני –מינוס מוחלט, היא – השפעה, ואני – קבלה, אני מרגיש את עצמי בתוכה בסך הכול בקיום מינימלי כלשהו שנקרא "העולם שלנו".

ברגע שאני מתחיל לקשור את עצמי למערכת הזאת, מתחיל להרגיש אותה, היא הופכת למערכת בשם "העולם העליון".

אבל זאת נשמה. לא קיים יותר שום דבר. הבורא ברא רק רצון אחד והרצון הזה נקרא "נשמה".

מה יש לנו עכשיו? – כוח חיות קטן שאין לו שום קשר לנשמה הכללית. מפני שאותה נשמה היא חלק מהבורא, תכונת ההשפעה. ואנחנו היום ניזונים מהארה רחוקה שמחזיקה אותנו במצב מינימלי התחלתי, כדי שמתוכו נתחיל לרכוש את הנשמה שלנו, לרכוש את כל המערכת שבה נהיה קיימים.

ואנחנו נראה אחר כך שה"אני" שלנו בכלל לא קיים, הוא אשליה. הוא לא קיים מכיוון שהוא בנוי על קבלה ולא על השפעה. בטבע בכלל לא קיים דבר כזה. כלומר, עכשיו אנחנו נמצאים פשוט בחלום. ואחר כך נתעורר ונראה שכל זה רק היה נדמה לנו, זה היה חלום.

שיעור מס' 2, מתוך כנס חרקוב, 17.08.2012

ידיעות קודמות בנושא:
האיחוד המתפורר
איש את רעהו יעזורו
נשמה אחת לכולם