נשחק בחיי קהילה?

שאלה: בעולם המודרני של היום, התשלום הגדול ביותר עבור העצמאות הוא הבדידות. אז איך אני יכול, מצד אחד, לשמור על העצמאות שלי, ויחד עם זה להוסיף בהדרגה לחיים האלה אלמנטים שיקשְרו אותי עם אנשים אחרים?

תשובתי: האדם לא צריך לוותר על שום דבר כדי להיכלל בחיי קהילה. מצד אחד, החיים האלה יותר מפותחים, יותר מתוקנים וחמים, מצד שני, אתה נכלל בהם באותה מידה שאתה רוצה, באותו הנפח שזה מועיל לך. בזה אתה לא מוותר על שום דבר.

ככלל, אנחנו חושבים, שצריכים לוותר על העצמאות שלנו, על החופש שלנו, על ההחלטות שלנו. בואו ננסה לשחק בחיי קהילה מרחוק, בהסכם בינינו, בכזה חיבור, שאנחנו נגיע לשוויון מסוים בכל מיני צורות של קשר. אנחנו נפתח חוגים לילדים, נעזור הדדית זה לזה, נפיץ צורות לימוד חדשות, במעגלים.

בואו נתחיל באופן מכאני, בכיתות, בארגונים, במקומות עבודה, במקומות שונים שבהם אנשים נפגשים, לארגן מפגשים שדומים לקהילה, בינתיים רק מבחינה חיצונית. זה יכול להיות שולחן עגול, פיקניק, חג. בואו נתחיל לדבר על חשיבותה של כזאת גישה לחיים.

בזה אנחנו נתחיל להידמות לטבע הגלובלי שדוחס את האנושות ומערבב בכזאת צורה, שאנשים כל הזמן עוברים ממקום למקום, ממדינה למדינה. עכשיו כבר לא ניתן לומר איפה המקום של עָם זה או אחר, מפני שהגבולות מיטשטשים ומתבטלים.

בואו נתחיל לדבר על זה, ויחד לברר עד כמה יכול להיות מועיל לאדם הקשר ההדדי בשוויון כתוספת לחיים שלנו. למעשה, אנחנו מעוררים באדם צורת חשיבה נוספת שאינה מחייבת לכלום, רק להשתתפות חיצונית. אם נתחיל לעבוד בכיוון הזה, אז האדם כמעט מיד ירגיש רווח נוסף, עד כדי כך, שיימשך אליו, ואילו צורת החיים הקודמת תאבד את ערכה.

אתה רוצה לשמור על החיים הקודמים שלך ולהוסיף? בבקשה! אין כפייה! אבל בהדרגה, הודות להשפעה החברתית הזאת, הרכָּה, ללא לחץ והתחייבויות, יתרחשו בך שינויים. גם הילדים וגם בן/בת הזוג וגם אמצעי הקשר, כולם יתחילו להרגיש את החיוביות של המצב הזה שבו אנחנו בינתיים רק משחקים, כי כולנו הרי אגואיסטים וגם לא מנסים להסתיר את זה.

אנחנו רק רוצים לבדוק את התקפות של הקשרים הטובים ולא את ההשפעה של הקהילה על חיי הרווחה, אורח החיים בבית או משהו נוסף. בואו ננסה להרגיש ביחסים בינינו השתייכות לעיר שלנו, לאזור, לשכונה, לא חשוב איזו רמת מדידה אנחנו בוחרים. בזה אנחנו בונים סביבה יותר רכָּה ובטוחה, מפחיתים את המתח באווירה.

בסופו של דבר, אנחנו רואים, שהרווחה הכללית של האוכלוסייה גדֵלה, זה כדאי לנו. בנוסף לזה, התחושה הפנימית של האנשים הופכת ליותר נעימה, חופשית, מתוקה. דווקא את הנעימות הזאת האדם רוצה, דווקא היא זו שחסרה לכל אחד, אפילו לאדם הכי עצמאי ועשיר.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 237, 08.10.2013

ידיעות קודמות בנושא:
תלות הדדית גוברת
לרגש של האינטגרליות אין גבולות
חברה זה הגוף הרוחני היחיד