שאלה: אם האדם, בקראו בספר הזוהר, הצליח לרגע לתפוס את נקודת המגע איתו, כיצד עליו לאחוז בה שלא תעלם?
תשובתי: הוא יצליח להיאחז בתוכה, בתנאי שלא יפחד משום דבר, ממה שיבוא אחר כך, ויהיה מוכן שוב ושוב לבנות את הקשר הזה בכל תנאי, שיופיע לפניו.
אם הוא מפוחד עד מוות, שיאבד את תחושת הקשר, סימן, שאין הוא מרגיש בטחון ולא מחובר מספיק עם אחרים.
בנוסף לכך הוא אינו מבין, שההתקדמות שלו מתרחשת בתכונת השפעה, שכל הזמן גדלה, מתפתחת, וגוברת בתוכו. והוא אינו יכול להתפתח, אם הוא פוחד וקושר עצמו באזיקים. אם אני דואג לעתיד שלי, סימן שהאגואיזם פועל בתוכי, ולא תכונת השפעה…