מתוך שיעור הקבלה היומי 10-4-09
האדם איננו יכול למלא את עצמו על ידי הקשר שלו עם הזולת, כי הקשר הזה לא נכון. בימינו הקשר המקולקל של האדם עם הזולת כבר לא מאפשר לו אפילו לעסוק במסחר ולא למלא את עצמו בחיים הגשמיים. ולא מדובר על תענוגים, אלא על הכרחיות, על דברים הכרחיים לקיום.
בימינו אנשים מתקדמים לעבר הבחירה החופשית מתוך הרגשה של ריקנות, וזה מביא אותם, בסופו של דבר, להבין שהעבודה למען האגו איננה כדאית. ברוב המקרים ההכרה הזו גורמת לאדם להתייאש, ואז מתוך הייאוש מתעוררת בו השאלה "מה הטעם בחיי?". ואם השאלה הזאת איננה מתעוררת בו, אז מצוקות החיים והרעב יוצרים בו את הכלי הנכון, כמו שקורה להרבה אנשים בימינו.
זאת אומרת, בכל מקרה מדובר ברצון לקבל, גם בדרגה שבה האדם שואל "מה הטעם בחיי?", מתוך שאין לו במה למלא את עצמו בצורה רוחנית וגם בדרגה שבה הוא שואל "מה הטעם בחיי?", מתוך שאיננו יכול לספק את צרכיו ההכרחיים. ולאותה הרגשת הריקנות בתוך הרצון לקבל, היינו, לנקודת המוצא שממנה מתחיל להתפתח אדם, מגיעה האנושות כעת.