נקודה שחורה בים של אהבה

שאלה: כיצד אני יכול להגיע להשתוות התכונות עם הבורא, אם אצלו הכוונה והפעולה הן השפעה, ולי יש אפשרות לתקן את הכוונה בלבד. כיצד אני יכול להידמות לו במלוא מובן המילה?

תשובתי: אתה מדמה לו בדיוק על פי מהות הפעולה. האם אתה משפיע לו? – משפיע. האם הוא משפיע לך? – משפיע. האם אתה עושה כל מה שביכולתך כדי להביע את אהבתך אליו? – הוא עושה גם כן.

אם התינוק עושה הכול כדי לשמח את אימו, זה לא חשוב אם הוא מקבל ממנה משהו או נותן לה, אלא חשובה איכות המעשה! כך גם עם בני אדם. אתה מסתכל בכיוון המילוי, אך כאן מתרחש גילוי היחסים, ואפשרי שהמקבל הוא המשפיע. העולם שלנו מתקיים ללא היחס, אלא הודות לניצוץ האור שנמצא בו ומחייה אותו. כל העולם הרוחני פועל בהתאם לכוונה בלבד.

כשאנחנו אומרים שממלאים אותנו אורות נרנח"י, מה מסמלים האורות האלו? – זהו יחס אחד כלפי השני, לא יותר מזה. אתה מקבל ממנו, מה זאת אומרת? – אתה מקבל ומרגיש את היחס שלו כלפיך. ומה אתה נותן לו? – גם את היחס שלך אליו. כך אנחנו מתמלאים. מה אנחנו נותנים זה לזה על ידי כך? – זה בכלל לא חשוב לנו! איננו מתחשבים בכך. אתה יכול לא לקבל שום דבר כמו "חפץ חסד" (שאינו רוצה דבר לעצמו) ומעל זה לבנות את היחס שלך.

רצון (כלי) שנברא על ידי הבורא הוא בסך הכול נקודה שחורה בתוך ים של אור. מה זאת אומרת "ים של אור"? – "ים של אור" מראה לנו על היחס של הבורא לאותה הנקודה. על הנקודה הזאת גם כן להתרחב עד אין סוף ביחסה אל האור, וכך היא הופכת כלי קיבול לאור. מה הנקודה מקבלת? – את יחס הבורא.

איננו מבינים שהתענוג הוא רק ביחס בין האחד לשני, וללא היחס אין תענוג. התענוג ללא היחס קיים רק בעולמנו, לכן העולם אינו קיים. זהו עולם דמיוני שממנו אנחנו עולים לרוחניות שבה הכול נקבע על ידי הכוונה בלבד.

מתוך שיעור על ספרו של בעל הסולם "תלמוד עשר הספירות", 30.11.2010

ידיעות קודמות בנושא:
גרגר של אור – מה מסתתר בו?
הלוגיקה העליונה של תוכנית הבריאה
ה"אני" היא נקודה שחורה באוקיינוס של אור