נכונות לקבל שינויים לא נעימים

שאלה: איך אנחנו יכולים לרצות להתחבר, אם רק מחפשים הרגשות נעימות עבור האגו שלנו?

תשובתי: אנחנו צריכים להשתוקק למצב המתוקן, לפחות לבקש שתהיה לנו איזו משיכה אליו. אתה הגעת ללמוד מתוך סקרנות, מתוך איזה רצון לדעת משהו, לשמוע. מלמעלה מושכים אותך על ידי איזה פיתיון.

אבל כאשר אתה כבר נמצא בקבוצה, אז הרצון שלך צריך לקבל איזה שהוא עיבוד, שינוי, אופן חדש. זה כבר לא סתם רצון לקבל שרוצה ליהנות מחכמה, מידיעת העתיד, להפוך להיות יותר חזק ויותר שולט בחיים האלה. הרצון האגואיסטי הזה הוא רק בהתחלה, כדי לפתות ולמשוך את האדם, אבל אחר כך הוא צריך להשתנות.

כאשר אנחנו מתחילים לעבוד איתו מבחוץ: דרך הקבוצה, על ידי "האור המקיף", אז הרצון הזה מתחיל להשתנות והאדם לא יודע בדיוק מה צריך לעשות איתו. הוא פתאום מאבד את כל ההתעניינות ולא רוצה שום דבר. הקבוצה והמצב שלו כבר לא נראים לא ולא מוצאים חן בעיניו. הוא לא רואה שום תשלום יפה עבור היגיעה שלו, כדי לבוא כל בוקר לשיעור ולעבוד בקבוצה. הוא לא מוכן לזה, כי לא רואה ולא מאמין שיקבל איזה שׂכר בשׂכל וברגש, ולכן הוא בורח.

אנחנו צריכים לעבוד דווקא על זה שהרצון שלנו ישתנה. ואת הכוח, הסבלנות וההתמדה הדרושים לזה אתה יכול לקבל רק מהסביבה. עיקר העבודה שלנו היא לא לבקש ולדרוש שינויים מהבורא, אלא עיקר העבודה היא בבניית קשרים בחברה, כדי שאתה תכבד אותה ותחשיב אותה כמשהו גדול, משהו גבוה. כי אחרת אתה תברח.

בהתאם לחיבור שלך עם הסביבה, מגיע אליך אור מלמעלה. אם אתה לא מחובר עם החברים שלך בקבוצה במישור שלה, אז מלמעלה לא יתנו לך התקדמות. כי ההתקדמות מגיעה מלמעלה כנגד האגו שלך, ולכן אתה פשוט תברח. אבל במידה שאתה קשור לחברה ונמצא תחת השפעתה מכל הצדדים, אז באותה המידה יכול להשפיע עליך האור העליון ולעשות בך שינויים. השינויים האלה הם לא נעימים לך, אבל הודות לקשר שלך עם החברה אתה לא תברח.

אנשים שלא עובדים על החיבור עם הקבוצה הם בדרך כלל עוזבים. ואפילו עוד יותר גרוע מזה, הם מתחילים לראות שכל ההתקדמות היא לא נכונה, ואז הם מאשימים את החברה. מאחר והם צריכים להצדיק את עצמם על היציאה שלהם מהקבוצה, הם כבר יוצאים בטוחים שהקבוצה היא רעה. מפני שלא היה להם קשר עם הקבוצה, אז האור העליון פועל עליהם בצורה כזאת וזורק אותם מהדרך הזאת.

לכן אם אתה רוצה להתקדם, אתה חייב כל הזמן לדאוג לחיבור עם החברים, שזו בעצם כל גלות מצרים וכל גאולת מצרים, וזה התנאי של הערבות והאיחוד, להיות "כאיש אחד בלב אחד" במעמד הר סיני, ואפילו כל ארבעים שנות המדבר, ואחר כך הכניסה לארץ ישראל. כל המצבים האלה נקבעים רק על ידי קשר יותר ויותר חזק עם הקבוצה.

לא צריך לחשוב עכשיו על האור העליון ועל הבורא, כל זה יבוא במידה שאתה תתחבר עם החברים ותכין את עצמך לקבלת השינויים. הם יהיו לא נעימים, כי אתה הרי הולך לקראת תכונת ההשפעה ומתנתק מתכונת הקבלה, שזה לגמרי מנוגד לטבע שלנו. לכן זה אפשרי רק במידה שהסביבה מחזיקה אותך.

מתוך שיעור על המאמר "וזאת ליהודה" של בעל הסולם, 30.03.2014

ידיעות קודמות בנושא:
שני שלבים בהתקדמות הרוחנית
כשמתחילים לחפש את הקבוצה
העולם העליון מתגלה בתוך הקבוצה