ניצוצות השפעה משוטטות

עוד מימי בבל העתיקה נשארו בני אדם, השייכים ל"ישר-אל" (הרצון אל הבורא). במהלך ההיסטוריה מספרם הלך וגדל, עקב ההתכללות ההדדית של הנשמות זו בזו. ולכן, יש עכשיו כל כך הרבה בני אדם המחפשׂים גאולה רוחנית, יציאה מתכונת הקבלה האגואיסטית אל ההשפעה. ובתוך כל אחד מאיתנו מתרחש מאבק פנימי בין הרצונות "ישר-אל", המשתוקק להגיע להשפעה ואהבה, לבין כל שאר הרצונות שלי שאינם רוצים לשמוע בינתיים על חיבור והשפעה. כך האדם כל הזמן מתלבט, לאיזה צד לנטות, תחת איזו שליטה.

אם הרצון הוא באמת להשפעה, ניצוץ רוחני שנשאר מהשבירה, אז האדם לא יוכל להישאר שקוע באגואיזם שלו, ברצונות של "אומות העולם" שלו. הניצוצות הרוחניים בהכרח ישׂחו משם.

תחילה הם נפלו והתערבבו עם הרצון האגואיסטי הגדול הזה, כאילו שנזרקו לתוך "המרק" הזה וספגו אותו, ואחר כך מוציאים אותם משם בחזרה, יחד עם כל הרצון (עביות) שנספג בהם. כלומר, ניצוץ (ג"ע) חוזר למקומו, אך מוקף ברצונות שנדבקו אליו, והם נקראים "אח"פ דעלייה". וכל עוד "ישראל", הרצון אל הבורא, שקוע ברצונות של "אומות העולם", הוא לא ימצא מנוחה ויידחה על ידם כגוף זר, כדי שיעלה ויעשׂה תיקון.

להימצא בשליטת הרצונות האלה – נקרא גלות. ועלייה ותיקון – נקראים גאולה.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הגלות והגאולה", 02.11.2010

ידיעות קודמות בנושא:
התקדמות על אנרגיית השפעה גנובה
משיח לאנושות כולה
מלאכים שבורים