קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
קיים האור העליון, הנצחי והקבוע. וכל היתר, הן התוצאות של הבריאה שלו שאותן הוא רצה לברוא. ולכן הכול, מלבד האור, הם לבושים על האור, אחד על השני, יותר ויותר. כמין כיסויים רבים על האור שנמצא בפנים.
כל כיסוי, החל מהראשון ועד לאחרון, נקרא רצון לקבל, הכול, חוץ מהאור הפנימי, שזה הרצון להשפיע של הבורא.
ולכן אנחנו מדברים על הרבה "בחינות", "עולמות", "פרצופים", "ספירות", אבל כל זה רק כיסויים על האור. כל כיסוי, זה כמו "מסך", שמקבל איזו התרשמות מהאור העליון. בתוך ההתרשמות הזאת אפשר להבדיל מה שבא מתכונת האור ומה שבא מתכונת הכיסוי.
לכן, את אותו הדבר אפשר להסביר מצד הרצונות – הכלים, ומצד האור, בהתאם למעשה ולכוונה. האור, זו בחינת שורש דשורש, שמחליטה לברוא משהו הפוך מעצמה, כדי שהנברא הזה ירצה לקבל מהאור, ליהנות ממנו, ירצה להשתמש בו. זה נקרא "בריאה", מעשה הלידה.
כל מה שמתפתח בעולם שלנו, נובע מתוך ההתפתחות ההתחלתית הזאת, הכוונה של האור כלפי הרצון לקבל, הרצון להוליד מישהו שישתמש בך, שייהנה ממך. הרצון הזה הוכנס על ידי הבורא במקור של הבריאה – לברוא כדי להעניק לו את כל הטוב, להיטיב.
גם בעומקם של האינסטינקטים שלנו נמצאת כזאת השתוקקות, אחרת לא היינו יכולים להוליד ילדים ולטפל בהם. אף על פי שבסופו של דבר זה מעוות על ידי הרצון האגואיסטי שלנו ומקבל צורה אגואיסטית שונה לחלוטין.
לכן, מה שנקרא "ד' בחינות דאור ישר", אלה הם כיסויים על האור העליון שמתפתחים יותר ויותר מתוכו עצמו, בשרשרת של סיבה ומסובב, ושמסתירים אותו יותר ויותר. אם האור החליט לברוא וברא משהו הפוך מעצמו, אז עכשיו ההופכיות הזאת מתפתחת יותר ויותר, החל מבחינת "שורש" – שבה הכול מותר, ועד ל"בחינה ד'" – שבה נאסר כל תענוג אגואיסטי.
מתוך שיעור על "תלמוד עשר הספירות", 26.06.2012
ידיעות קודמות בנושא:
חשיכה כאורה יאיר
מדידת הלבוש של האור
ארבע בחינות של התפתחות הרצון
