"ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר: קחו מאתכם תרומה ליהוה כל נדיב לבו יביאה את תרומת יהוה זהב וכסף ונחשת: ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים." (תורה, ספר "שמות", פרשת "ויקהל", פרק ל"ה, פסוקים ד' – ו').
הלב שלנו, זה האגו. אבל הלב שבו מתגלה איזו נטייה להשפעה, לקשר, לאהבה, שמבין שכבר אי אפשר להתקיים באופן אגואיסטי, נקרא נדיב.
בזמנינו אנחנו כבר הגענו להכרה מספקת דרך הייסורים, שצריך איך שהוא לשנות את האנושות: את הטבע שלנו, את החברה, את כל הקשרים בינינו, מפני שהעולם כבר התפתח וסבל מספיק כדי להתאכזב מהמשך הדרך של ההתפתחות האגואיסטית שלו.
לכן המילה "נדיב" במובן הרוחני מסמלת "משפיע".
"נדיב לבו", זה הכרת הטבע האגואיסטי שלנו ועבודה מעליו.
מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 10.10.2013
ידיעות קודמות בנושא:
הלב אינו יכול ללא אהבה
מי הם "חכמי לב"
להחיות את הלב השבור