דף הבית / קבלה לעם / ספר הזוהר / מתי כבר לא אהיה אני

מתי כבר לא אהיה אני

laitman_2009-05-xx_ny_4848_70.jpg

הסתכלות נכונה על העולם נקראת "אור חוזר", השפעה.

באותו רגע שבו אני מתחיל להתייחס לעולם בהשפעה (עם השפעה אמיתית, ולא זו הנהוגה בעולם שלנו, כשרחמים הם תמיד אגואיסטיים), מיד אני רואה לפני שלמות גמורה, עולם אין סוף, הרמוניה ונצחיות. זה קיים בתוכי, אני מתחיל לחיות בעולם מושלם!

איננו מבינים איזה נס זה, הרי בכך אנחנו מחליפים את עולמינו! אנחנו לא רק משנים את היחסים בינינו – אנחנו משנים את עצמנו! לא סתם עושים מ"עצמי" הרע "עצמי" טוב. אלא מתוך שאנחנו משנים את עצמנו, מיד אנחנו נכנסים ל"סרט" אחר ומתחילים לחיות באופן שונה לחלוטין!

התרגלנו לשנות את עצמנו תחת לחצה של הסביבה ו"להשפיע" כדי לקבל כמה שיותר מבלי לרכוש אויבים. אבל זה פשוט ניצול אגואיסטי עם מטרה להרגיש את עצמנו טוב יותר.

כאן, בלימוד הזוהר, אנחנו בפעם הראשונה מזמינים על עצמנו השפעת האור העליון. אנחנו לא יודעים מה זה. אנחנו רק לפעמים מרגישים, איך פתאום משהו מושך אותנו למעלה, ומשהו נפתח בתפיסה ובהרגשה שלנו, בלב ובמוח, או להיפך, זוחל ענן שחור וזורק אותנו למטה.

כך במצבינו, עוד לפני גילוי העולם הרוחני (עולם של השפעה), נותנים לנו להרגיש (בינתיים עוד מרחוק) את השינויים המתרחשים בתוכנו. לכן האור הזה נקרא "מקיף", כי הוא מאיר לנו מרחוק.

אלא שעל סמך דוגמאות אלו, עלינו להתחיל לתאר לעצמנו שינויים אמיתיים בעזרת האור המחזיר למוטב, שעושה מאיתנו משהו חדש. זה לא סתם "אני" עם מבט חדש על העולם, אלא אדם חדש לחלוטין. זה כבר לא "אני"!

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 31.01.2010

רשומות קודמות בנושא:
כיצד להרגיש את האור המקיף?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest