מתח באיחוד, זה חישול בדרך

שאלה: אם בקבוצה מנוהלים כמה פרויקטים, אז בין האנשים מתחילים להיווצר איזה שהם וויכוחים, נוצרת טינה, תחרותיות.

תשובתי: זה דבר טבעי. אצלנו קורה אותו הדבר. לפעמים אנחנו נאלצים בכוח לדחות ואפילו לבטל פרויקט אחד, ובמקומו להפעיל אחר.

אין מה לעשות. אנחנו נמצאים בעולם שמתפתח מהר מאוד. אחדים מהפרויקטים שלנו דורשים תקופת עיבוד ממושכת ולעיתים קרובות אין באפשרותנו לסיים אותם כמו שצריך. פתאום צץ משהו דחוף ואז אנחנו נאלצים לשים בצד את מה שעסקנו בו חודש או חודשיים, או לחפש אנשים שיוכלו לסיים את הפרויקט הזה או לתמוך בו עד שנוכל לחזור אליו.

זה מעיד על כך, שבמשפחה כזאת קטנה שגדֵלה באופן כל כך מהיר, כל הזמן נוצרות כל מיני בעיות ויש צורך לפתור אותן. אל תחשבו שכל זה ייעלם. יהיו יותר ויותר בעיות ובהתאם לזה האינטנסיביות של העבודה תלך ותגדל. אנחנו צריכים מהר מאוד לצבור ניסיון בעבודה חיצונית עם מעגלים רחבים של החברה.

רק שאסור לשכוח, שכל זה דרוש כדי שהקבוצה תהיה חזקה יותר וכל הזמן תתקדם לאיחוד יותר חזק ופנימי. מתח באיחוד חייב להיות המדד של הדרך הנכונה שלנו, כי ברגע שאנחנו נגיע לאיחוד מפורש וברור, אז בו נגלה את הבורא.

מתוך שיעור בנושא "הפצה של השיטה האינטגרלית", 17.10.2013

ידיעות קודמות בנושא:
שלא נתבייש עבור ההבטחות שלנו
סמוך למדרגה הרוחנית הראשונה
הפצה לצורך איחוד