דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / משתתף פאסיבי, זה לא חבר

משתתף פאסיבי, זה לא חבר

שאלה: איך כל חבר בקבוצה יכול להיות כמו משה, שדורש מפרעה שיוציא את כל עם ישראל, את כל הקבוצה ממצרים?

תשובתי: כל אחד חייב להיות כמו משה. לא מספיק להיות סתם משתתף פאסיבי, בזה אתה גם כן קודח חור בסירה הכללית. אתה חייב להתאמץ בכל כוחך, אחרת אתה לא חבר.

תתאר לעצמך שאנחנו כולנו תלויים על צוק מעל לתהום, כל אחד מחזיק את השני, ואתה מחזיק את כולם ברבע מהכוח שלך. אז האם אפשר לקרוא לך חבר? אתה חייב לתת מאה אחוז מהכוחות שלך בכל רגע ורגע, בכמה שאתה מסוגל. ודאי שלא תוכל לעשות את זה וכל פעם תעזוב ותצא מזה ואחר כך שוב תחזור. אבל כדי שתוכל לעשות את הבירור כמה שיותר מהר, אתה חייב להבין שהמצבים חייבים להיות כאלה.

ודאי, שיש רצוי ומצוי ולא תמיד הם תואמים זה לזה. אבל בכל זאת אתה חייב להעמיד ולבדוק את עצמך כלפי המצב האידיאלי. רק אז אתה באמת נקרא "חבר".

החיבור שלנו בונה מקום לגילוי הבורא, רק בגלל זה אנחנו מציבים אותו בראש המשימות שלנו. בכך שאנו בונים את החיבור שלנו, אנחנו יוצרים תנאים לגילוי הבורא.

מתוך שיעור על מאמר של רב"ש "לשמה ושלא לשמה", 30.10.2013

ידיעות קודמות בנושא:
מגן מפני הדינוזאורים
מה אם נפלתי מתוך המעגל?
חוסר מעש זה רע

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest