קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
אנחנו באים לעולם הזה, להרגשת המציאות הזאת, כדי לעלות ממנה למציאות האמיתית והעליונה – המציאות היחידה שקיימת. לצאת ממצב של חוסר הכרה ולהגיע להכרה – זה ייעודנו.
תחילה, אנחנו עוברים דרך ארוכה של התפתחות במדרגות של דומם, צומח, חי, עד שמתעוררת בנו הנקודה שבלב – הרצון לצאת למציאות האמיתית.
כשאנחנו אנו מבררים סוף כל סוף מהו המצב האמיתי שלנו (השפעה, שורש נשמתנו ובורא), אנחנו מבינים, שאנחנו חייבים להתחבר למערכת כלשהי שתעזור לנו להשיג זאת.
זאת, מפני שבנו אין שום תנאים מוקדמים לכך – לא כוחות, לא רצונות, לא מחשבות, לא הבנה. היכן נמצא אותו המתאם, אותה מדרגת ביניים, בינינו לבין ההשפעה? על ידי אילו אמצעים עלינו להתקדם?
כתוב שיש שלושה אמצעים: מורה, קבוצה וספרים. אבל תחילה עלינו להגיע לייאוש מספיק גדול כדי להבין שאלו באמת האמצעים היחידים, ולהתחיל להשתמש בהם.
רק אז תתחיל ספירת ה"שלוש עד חמש שנים" בשלב ההכנה (ראה הקדמה לתלמוד עשר הספירות, סעיף כג'). עלינו לבדוק את עצמנו בכל רגע – האם אני נמצא בשלב של "שלוש עד חמש שנים", ולחפש את השינויים שיביאו אותי להשפעה.
כי אם קיבלתי התעוררות, אם הבורא נתן לי רצון כזה, אני חייב לדאוג לבצע את המשימה הרוחנית הוטלה עלי.
אך אם קיבלתי התעוררות מלמעלה, ובמקום לממש אזלזל בה, אם אדחה את הזמנתו של הבורא להתקרב אליו – תהיה זו בושה נוראית שלא ניתן לתאר…
לכן עלינו להשקיע את כל הכוחות, כדי לבנות לעצמנו מסגרות ולהעמיד בכל מקום שומרים ושוטרים שלא יתנו לי לברוח ברגעים קשים, במצבים, שבהם לא תהיה לי שליטה על עצמי ויגיעו מחשבות קשות וכל מיני חשבונות שיאלצו אותי לשכוח את הדרך והמטרה הרוחנית.
עלי אני חייב לקבוע לעצמי את כל ההבחנות הללו בצורה נכונה, ולכל עומקן: מה זאת השפעה, מה הם התנאים להשגתה, באילו אמצעים, ובתגובה לאיזה רצון מגיע אור התיקון?
עלינו לתאר לעצמנו באופן ברור כל מצב שעוברים במטרה להבין האם אני נמצא בדרך של "שלוש עד חמש שנים" או שסטיתי ממנה.
פוסטים קודמים בנושא :
חיקוי של רוחניות
הסביבה קובעת עבורי הכול
