קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אתה אומר, שאם האדם על פי רצונו, יתחיל לקיים במודע את תוכנית הבריאה, אז הוא יגיע להשגת מחשבת הבריאה. אבל כאשר הילד מרכיב את הפאזל, הוא פשוט שואף להרכיב את התמונה השלמה, ולא להתחבר למחשבה, של זה שייצר את המשחק?
תשובתי: הילד לא סתם מחבר חתיכות קרטון, כי בסיכום פעולותיו, הוא מתפתח עד למצב שבו מתפתח בו השכל, כמו האדם המבוגר אשר ייצר את המשחק. הילד מתחיל להבין, בשביל מה נוצר כל חלק ומרכיב במשחק וכיצד נוצר, ובזה מסתכמת הגדילה שלו.
כל חיינו הם פאזל, אבל בפאזל הזה כלולה מחשבתו של הבורא, שייצר אותו. לכן, מתוך שאנחנו מרכיבים את הפאזל, בהכרה ועם רצון להשיג אותו, אנחנו משיגים אותו!
מלכתחילה אנחנו בנויים בצורה כזאת, שעל ידי חיפוש ממצבינו הנוכחי, אחר הבורא (וחוכמת הקבלה מגלה לנו כיצד לחפש), אנחנו מגלים אותו. לא נדרש מאיתנו דבר, פרט לחיפוש ונתינת יגיעה ומאמץ. כך גם הוולד, יונק חלב וגדל.
שאלה: והיכן נמצאים אותם העולמות הרוחניים, אם אנחנו בעולמינו מגלים את הבורא?
תשובתי: העולמות הם המערכת הפנימית שדרכה נעשה הקשר בינינו לבין הבורא. רק בתפיסה שלי, בהבנתי והרגשתי אני נמצא בעולם הזה, אך למעשה אני קיים בעולם אין סוף, בקשר בלתי פוסק עם הבורא. אבל רצונו הוא, שאני ארצה בעצמי ליצור קשר זה. לכן אני מרגיש את עצמי מרוחק ומנותק ממנו, כדי שבהדרגה אני אגיע אליו בעצמי, ובכלל אל אותו מצב, שבו אני נמצא גם עכשיו וגם תמיד! אני רק צריך להוסיף מעט מאמצים מצידי, כדי לגלות את המערכת הזו!
רשומות קודמות בנושא:
משחק טניס נגד הקיר
הכי חשוב! לא כמה אלא ממי…
מהו ה"אני" של האדם?
ידיעות נוספות במדורים: התפתחות רוחנית – קצרים, בורא
