דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / משה ואהרן, אמונה וידיעה

משה ואהרן, אמונה וידיעה

"וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו." (תורה, ספר "שמות", פרשת "כי תשא", פרק ל"ב, פסוק א').

מדובר על מצב פסיכולוגי, פילוסופי ודרמטי עמוק, אשר נוגע בתכונות העמוקות ביותר של האדם. ובכל מדרגה המצב הזה חוזר.

אם אני הולך נכון קדימה, אז בכל רגע אני חווה כזה מצב, כאשר כביכול הבנתי את המקום שלי, את הכיוון, נעלתי את עצמי למטרה הנכונה, על "משה" שבי, עשיתי צעד נכון, ובסופו של הצעד הזה "משה" פתאום נעלם, מפני שאני מתמזג עימו והוא נעלם בתוכי.

איך אפשר להתקדם הלאה? הרי אין לי יותר ציון דרך. איך אפשר לצאת מהמצב הלא יציב הזה, כאשר עשיתי צעד קדימה ואני לא יודע כיצד להתקדם הלאה? ואז מופיעה בי הבחינה הבאה, אהרן.

משה, זו אמונה, אהרן, זה ידיעה, דעת. ואני פונה לאהרן שבי, מפני שאני לא יכול לפנות לא לתכונת ההשפעה ולא לתכונת האהבה שפתאום נעלמו בתוכי. בהתקדמות הרוחנית כל התכונות הפנימיות שלנו כל הזמן משתנות. הן עולות, יורדות, נעלמות, עוברות את נקודת הפיצול.

המצב של העלייה מסמל את ההתחלה של המדרגה הבאה, הלידה, אבל כמו כל וולד, אני לא יודע ולא מבין כלום. עשיתי מאמצים גדולים מאוד כדי להיוולד, התפתחתי בתהליך התוך רחמי שלי במדרגה חדשה, ועכשיו כשנולדתי אני לא יודע כלום.

לכן כאן נדרשת רגיעה, הרפיה הבאה כאשר אני מוסר את עצמי לידיים בלתי נראות של מישהו. אם בתוך הרחם של אימא הרגשתי לחץ גדול מאוד, דאגה, חום, המים הקיפו אותי, שזו תכונת ההשפעה והאהבה, ואני לא חשבתי על שום דבר חוץ מאשר להשתייך למדרגה העליונה הזאת, אז עכשיו אני צריך לחפש אותה. כי הוולד, הוא כמו חתול עיוור שזה עתה נולד, וכל הזמן מחפש במה להיתקל.

כאשר האדם מאבד את ציון הדרך הזה, הוא לא יודע מה לעשות. הוא בהכרח זקוק לביטחון, ושזה יהיה שלו עצמו ופנימי, רכישת עוגן משלו, בסיס משלו. לכן הוא מנסה למצוא איפה שהוא בסיס שחסר לו ולהיאחז בו. וזהו "עגל הזהב".

"עגל הזהב" מגלם את הידע ששולט בי ואני מסכים עם שליטתו. כי עכשיו יש לי בידיים כלים, היגיון בריא, שלפיו אני מתקדם קדימה.

אבל ההתקדמות קדימה מבוססת על זה, שבתוכי כל הזמן נוצרות ריקנויות. אני לא יודע שום דבר, מתלבט, נמצא בספקות, עובד עצות, עושה איזה צעד, כאילו באוויר, ורק הודות לזה, אני מוכן לתת את הצעד הזה לבורא ולא להניח על איזה בסיס מוצק והגיוני. המדרגה הבאה מתנתקת מהמדרגה הנוכחית בגובה שלה, והגובה של המדרגה, זו אמונה.

יוצא, שהרֶגֶל שלנו מחפשת קרקע, וקרקע, זו אמונה. כלומר אני צריך "להרים את הרגל" לאמונה חדשה, להשפעה ואהבה, שכביכול בינתיים אין בה שום הדדיות, שום ידע. ואם אני מסוגל לגמרי לבטל את עצמי, אז אני כבר אוכל לעלות לדרגה חדשה ובה לרכוש ידע.

ואחר כך אני צריך להרים את הרגל השנייה, שממש תלויה באוויר, ולהתקדם ללא שום הוכחות ונכונות, הבנה ובהירות. זהו תהליך ממושך של השגת האור בארבע בחינות של הוי"ה, שם בן ד' אותיות של הבורא שבתוכנו. כך מתבצעת העלייה ב – 125 מדרגות של הסולם הרוחני ב"אמונה למעלה מהדעת".

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 08.09.2013

ידיעות קודמות בנושא:
הצד ההפוך של תכונת ההשפעה
יצירת עגל הזהב
לכוון את האנרגיה להדדיות

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest