דף הבית / המשבר ופתרונו / מריקנות לריקנות

מריקנות לריקנות

שאלה: סופר אמריקאי ידוע ג'ונתן ספרן פוייר, מחברם של המון רבי מכר, כותב באחרון שבהם: "קל לנו יותר להתקשר בטלפון, מאשר להיפגש אישית או להכתיב הודעה, אין צורך לשמוע את התשובה. כל צעד בדרך הזאת ממעיט אותנו ומוביל הרחק מהרֵגשות והאנושיות שלנו. מדאיג אותי, שבאותה מידה שבה אנחנו מרגישים את העולם בקצות האצבעות, במידה הזאת הוא הופך יותר ויותר רחוק מהלב שלנו". לקראת מה לדעתך מובילות הטכנולוגיות החדישות, הבינה המלאכותית, התבונה וכולי את האנושות?

תשובתי: להכרה בכך שעלינו לוותר על כל אלה ולהתחיל בעבודה "מלב – ללב". לוותר דווקא על כל מה שלא קשור עם הרגשה שבלב. כל השאר יגיע לפסגה שלו ואחר כך ייעלם. לא יהיה לנו צורך בקשרים דרך קווים ארוכים ורשתות-ווב, בטכנולוגיות גבוהות ביותר, בחלל, או בערים חדשות, שום דבר. אפילו לא יהיה צורך בטלוויזיה עם מסכי ענק ואלפי ערוצים. אף אחד לא ירצה לסתום לעצמו את הראש עם כל זה. אנחנו רואים שהצעירים בהדרגה כבר מפנים לזה עורף. יחלפו עוד כמה שנים ונזרוק גם את כל הטלפונים.

הערה: פוטורולוגים אומרים בדיוק את ההיפך. הם סבורים, שתתפתח תקשורת בין כוכבית….

תשובתי: כל זה לא יהיה.

הערה: אתה אומר שכל זה יתבטל והאדם ירצה שוב חיבה לבבית?

תשובתי: היום למשל, מכונית זה אמצעי לעבור ממקום למקום ולא המטרה עצמה. נניח שתהיה לך חללית ועשרה כוכבים. באחד מהם חיה חמתך באחר עוד בן משפחה או חבר, אתה יכול להתרחק מכולם, תקבל לעצמך כוכב לכת קטן ותחייה שם בנחת. אבל אנחנו כבר מבינים, שכל הדברים האלה אינם מניבים כלום. האדם צריך למלא את עצמו, ואילו בכל אלה הוא לא ימצא מילוי, לכן אנחנו כל הזמן רודפים אחרי מילויים ובסופו של דבר רואים, שלמרות שיש לזה אמצעים הם לא מצדיקים את עצמם. האדם הופך להיות יותר ויותר ריקני.

הערה: יוצא, שכל החיים וכל הפיתוחים העתידניים הם ריצה, באמת ריצה אחרי מילויים…

תשובתי: בוודאי! תראה, כיצד סופרים מציירים תמונות עתידניות: אנחנו נעים ממקום לקום במהירות עצומה. לאן? מקצה ריקני אחד לקצה ריקני אחר, אבל לפחות הם כותבים רבי מכר.

שאלה: ג'ונתן פוייר כותב שאנחנו מתרחקים מהלבבות. לו דווקא יש פחד כזה. האם הפחד הזה מופיע באנושות כתוצאה מהקִדמה?

תשובתי: לא, זה מופיע מפני שאין מוצא אחר. אם האנושות לא תגלה את הסיבה ואת מטרת הבריאה, אז היא תשקע בסמים, בתרופות ושינה.

שאלה: למה אנחנו עוברים כזאת דרך ארוכה, למה נחוצות לנו כל הטכנולוגיות הללו?

תשובתי: מפני שעלינו להכיר ברע של הטבע שלנו. מבלי שנכיר אותו עד סופו, לא נוכל לתקנו.

מתוך תכנית הטלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן",1.3.2017

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest