לטעום את כל העולמות

אנחנו מהווים רצונות, פעולות. קיים כוח שברא אותנו ומשפיע עלינו ("הכוח הפועל"). אנחנו התוצאה שלו, וכך גם כל התכונות שלנו וההרגשות שאנחנו מרגישים בהן. הוא ברא אותנו עם התכונות הללו ואותן הוא ממלא. אנחנו אפילו איננו התוצאה הישירה שמרגישה בצורה ברורה את הכוח שברא אותה ואת השפעתו, לפי כל ארבע בחינות ההשגה. אנחנו עדיין רחוקים מאוד מכזה גילוי שלם.

אף פעם איננו יכולים לצאת מתוך גבולות ההרגשה. הרי אנחנו רק רצון, שמגלה רק את מה שמתגלה בתוכו. לכן איננו מסוגלים בשום אופן להשיג את מהות הדברים, לא רק בעולם הרוחני, אלא אפילו בעולם הגשמי החומרי. גם דברים כמו חשמל, לחם, ומים וגם דברים כמו אור עליון רוחני – כל אלו הם רק הרגשות בתוך הרצון שלי. זוהי תוצאה של השפעה כלשהי שמעוררת את הרצון שלי וממלאת אותו. אני מרגיש את התוצאה מהשפעתו של כוח כלשהו בתכונות כלשהן.

גם אני בעצמי מהווה איזושהי תוצאה מאיזשהו שילוב של תכונות וכוחות שאינני יודע עליהם דבר. כל מה שהיה לפניי ויצר אותי –אינו ידוע לי. אני רק יודע שאני כבר קיים ומרגיש את עצמי איכשהו כמו איזשהו גוף מוצק שתופס מקום במרחב.

אך אלו רק ההרגשות שלי את עצמי, לפי התכונות שניתנו לי על ידי הבורא. ומי אני באמת? אולי יש לי איזו צורה אחרת מלבד זאת שאותה אני עכשיו מגלה? – את זה אינני יודע ולעולם לא אדע. אני הוא הרצון ליהנות שכך תופס את עצמו ומשיג רק את החומר והצורה שאותו החומר מקבל על עצמו, כשהוא מרגיש אותה כתענוג או כייסורים.

את הצורה המופשטת והמהות איננו משיגים ואיננו סובלים מכך, היות וזה אינו מתגלה בתוך החומר. איננו יודעים את מהותם של הדברים הקרובים אלינו ביותר: איננו יודעים מה זה לחם או סוכר. ידוע לנו רק טעמם. אני בולע את הכוח שנראה לי כמו חתיכת לחם שתופסת איזשהו נפח. כך זה נראה לי בחושים שלי. הכוח הזה ממלא בי חלל ריק כלשהו ולי כבר נראה שהוא חומר מציאותי. הרי החומר הוא הרצון שמקבל מילוי.

בדיוק כך אנחנו מגלים לאחר מכן את המציאות הרוחנית: כאיזה מין "טעמים". אנחנו נותנים להם שמות. אנחנו משיגים את הבורא ממעשיו, ומתחילים להרגיש את הטעמים של הספירות והפרצופים: לז"א יש טעם כזה, למלכות יש טעם אחר… וכך בהדרגה אנחנו משיגים את כל הטעמים, עד שאנחנו טועמים עד כמה הבורא הוא טוב. לטעום את כל האור האינסופי זה אומר לקבל אותו בכוונה על מנת להשפיע, ליהנות מהדבקות, המילוי, האהבה.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "מהותה של חכמת הקבלה", 06.02.2011

ידיעות קודמות בנושא:
פיזיקה מדויקת ולא הוקוס פוקוס
אדם עם "חוש טעם" מפותח
רק כשתשתחרר, תרגיש שהיית עבד