דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מקצוענות בעבודה הרוחנית

מקצוענות בעבודה הרוחנית

שאלה: איך אדם מרגיש שהוא מבצע את עבודת ה', שהוא לומד פנימיות התורה, ולא נמצא במעשים חיצוניים?

תשובתי: ההבדל בין חיצוניות התורה ופנימיותה הוא בזה, שאדם משתדל לראות בכל מה שקורה לו את היחס בינו לבין הבורא.

כל העולם, החברים, הרגשות הפנימיים, כל מיני דמויות, מקרים ומצבים, זו רק איזו מִן שפה שבה אנחנו מדברים עם הבורא. אם אני מתחיל בצורה כזאת להתייחס למציאות, זה נקרא שהתחלתי בדו-שיח עם הבורא ואני נמצא בעבודה הפנימית.

כל מקצוען מרגיש בצורה עדינה ודקה את עבודתו, שלא מובנת מהצד. אם אתה מתקין מזגן בבניין, אז הצרכן רוצה שהוא יעבוד וייתן קרירות בחדר, אבל אתה חושב על המון פרטים ודקויות כדי להחליט איך לעשות את זה הכי טוב. הכול תלוי בפיתוח החושים, הרגישות.

כי עם כל פריט מברזל יש לך קשר לאיזה חוש פנימי ואתה מחליט, לעשות כך או לעשות אחרת. הכול מועבר לשפת החושים, כמו אצל כָּנר שמרגיש כל תו שהוא מנגן. כך כל מומחה מרגיש את החומר שאיתו הוא עובד, ולא חשוב כמה גס הוא יהיה.

גם בעבודה הרוחנית דרושה הרגשה שמושגת על ידי זה שאנחנו כל פעם מתעמקים בה יותר ויותר. אנחנו מתחילים להרגיש אותה ממש בדרגה הפיזית, בגוף, בלב. חומר הבריאה הוא רצון ליהנות שתופס הכול בהרגשות. והשׂכל רק עוזר לנו להבין את מה שאנחנו מרגישים ולערוך השוואה בין התופעות: להשוות בין המידות, בין הצורות, בין הצבעים.

השׂכל עובד במערכת דואלית כמו מחשב, רק עם אפסים ואחדים: כן/לא. לכן ההבנה באה רק עם הניסיון. העיקר זה, להשתדל להתעמק ברגשות השייכים לקשר בינינו לבין הבורא, ולא להתפזר לדברים חיצוניים. להתרכז באופן מרבי במרכז הקשר, בפנימיות הקשר.

אין חכם כבעל ניסיון. אבל אם אנחנו עובדים בקבוצה, אז אנחנו מתכללים זה בזה, מתפעלים מאחרים, מהמילים, מהשאלות שלהם ומתקדמים מהר יותר.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 02.05.2014

ידיעות קודמות בנושא:
לראות את הבורא דרך תמונת העולם שלנו
כוונון לבורא
הבורא מדבר בשפת הרגשות

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest