מקבלים את כל התנאים שלו…

אני – זאת הנקודה שבלב, ואין בי עוד שום דבר חוץ מאותה הנקודה הזאת. אני משתוקק לצאת מהנקודה הזאת כלפי האחרים, כלפי הרוחניות, כלפי הקבוצה, אבל אינני מסוגל לצאת בעצמי החוצה בכוחות עצמי, מפני שהנקודה יכולה רק לשמור את עצמה ואינה מסוגלת ליותר מכך. זה מה שאני צריך. ותחת הנקודה הזאת נמצא האגו שלי. הוא בינתיים קטן, גופני, ברמת החי.

כדי שתהיה לי את הנטייה הזאת כלפי הקבוצה, הנקודה הזאת לגמרי לא מספיקה. אני צריך סביבה שתשפיע עליי, בנוסף לנקודה שבלב שלי – ואז אקבל את הכוח להתחבר לקבוצה.

אם כן, בצורה כלשהי אני מצליח להתכלל בסביבה הנכונה (1). הסביבה מתחילה להשפיע עליי את חשיבות ההשפעה, המטרה הרוחנית (2). וזה נותן לי את הכוח להתחיל להתכלל מעט בקבוצה (3).

אך כאשר אני מנסה להתכלל בקבוצה, אני מרגיש תגובה לא נעימה: ביקורת, רוע, דחייה, שנאה (4). וכך אני עובד כל הזמן: 1-2-3-4, ושוב, 1-2-3-4… כשאני מרגיש את השנאה הזאת, אני שוב חוזר לחברים ודורש מהם להשפיע עליי, כדי שיופיע אצלי הכוח להתגבר על עצמי ולהתחבר לקבוצה, למרות הדחייה. וכך אנחנו עובדים כל הזמן, במקביל ללימוד ולהפצה.

וכאשר כל הכוחות והמתחים הללו מצטברים, אנחנו מרגישים שאנחנו זקוקים לעזרה, כמו שנאמר: "איש את רעהו יעזורו". כבר לא מספיקים לי רק הכוחות הללו – כוחות הסביבה שמטפלים בי. אני זקוק לתמיכה גדולה יותר מהאחרים. כבר לא מספיק שהסביבה תספק לי את ההתעוררות. אני זקוק לכוח אמיתי שיאפשר לי להתכלל בקבוצה עצמה. ולא יהיה לי כוח כזה, אם לא אקבל אותו מהאחרים.

ולכן אנחנו צריכים להגיע לערבות הדדית, כאשר כל אחד מתחייב בפני האחרים שימלא את רצונם עד למידה המלאה. וכאן אנחנו מתחילים להרגיש שאין לנו ברירה, ואנחנו זקוקים לכוח העליון, לבורא.

זוהי כבר עבודה בהכרת הרע. הרע שלנו הוא מה שמפריד בינינו, ולא שום דבר מעבר לזה. הוא מפריע לנו מפני שבצורה כזאת איננו יכולים להגיע להשפעה לבורא.

אם שלושת התנאים הללו נמצאים יחד, זה נקרא שאנחנו הולכים בכיוון הנכון. אם כן, מתחברים כאן כל שלושת הגורמים: א. ישראל (ישר-אל) – האדם שמשתוקק "ישר אל הבורא". ב. כל האמצעים שבהם הוא משתמש, שנקראים "תורה", המאור המחזיר למוטב. ג. הבורא. כך אנחנו מגיעים למטרה.

משמע, שהערבות שאנחנו חייבים לספק זה לזה היא הכלי הרוחני שלנו. הוא עדיין מקולקל, ולכן אנחנו מתחברים בקבוצה, ממלאים את תנאי הערבות, ודורשים יחד את התיקון. כלומר, הערבות היא לא המטרה הסופית, אלא התנאי להשגת גילוי הבורא.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הערבות", 22.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
לחייב את הבורא לעזור לנו
לחדור אל האהבה דרך בריקדות השנאה
הרצון הכל-יכול