מצוות ואור המחזיר למוטב

שאלתו של דוד טל: אני לומד דרך המחשב ואני חילוני. לא ברור לי מה עלי לעשות עם כל מצוות ההלכה (כשרות, תפילין, ציצית, כיפה, תפילות וכו'). גם אחרי ששמעתי את השיעורים שלך בנושאי הדת, עדיין לא ברור לי האם דרך התיקון הפרטי תמספיקה, או שעלי להתחיל לקיים בנוסף גם את ההלכה הכתובה?
תשובה: הקבלה אומרת לכל אחד להישאר כמו שהוא. כיוון שרק האור העליון מתקן את האדם, אז מלבד לימוד (קבוצה, מעשר, ספרים, הפצה, רצוי להיות נשוי), אין יותר צורך לעשות כלום – את כל התיקון שלך, מבצע האור המקיף.

שאלתה של שני דבוש: האם צריך לקיים מצוות, או שצריך רק לימוד? ואיך מגיעים לביטול מוחלט של האגואיזם ולאהבה?
תשובה: תחיי כמו קודם, תלמדי קבלה, והאור יגלה לך איך להיות.

שאלתה של רותם: האם אישה נשואה הלומדת קבלה מחוייבת במצוות גשמיות כלשהן? ואם כן, מה כדאי לשמור? ומהו השורש הרוחני של טהרת המשפחה?
תשובה: המשמעות של כל המצוות הגשמיות היא שמירה על מסגרת הקיום, ולא לצורך תיקון הנשמה. אנחנו מקיימים אותן כמסורת. הקבלה לא מחייבת אף אחד לבצע שום פעולה פיזית.

שאלתו של אוריאל אשכנזי: האם המצוות שניתנו לנו, לא אמורות להיות עצות כדי לבנות כלים נכונים המותאמים לשורש הרוחני? והאם ע"י ניסיון להגיע לכוונה הנכונה בפעולה עצמה, נתקרב ליצירת הכלי כהכנה לאור, שיבוא ויופקד בה?
תשובה: כמובן שאתה צודק, כל 613 המצוות – זהו תיקון של 613 רצונות הנשמה, על ידי 613 אורות, שמאירים ומתקנים אותם בזמן לימוד הקבלה.

שאלה: אם אדם חי בסביבה שבה קיום מצוות חיצוניות מהווה נורמה, ולכן הוא מחויב להכנע לנורמה הזאת, האם הוא יכול בתוכו, להרגיש את עצמו "חילוני", לחפש את משמעות החיים, ולשאוף להשיג (לא להאמין, אלא דווקא להשיג) את הבורא?
האם אנחנו יכולים להתחבר בפנימיות עם הכלי העולמי, תוך כדי לימוד וירטואלי, בתור חלק מהקבוצה, ובחיצוניות להשאר אורתודוכסים, שמבצעים הלכות פיזיות ומצוות?
תשובה: כמובן, הרי זה בדיוק מה שהתורה דורשת ממך: להוסיף למנהגים החיצוניים את הביצוע הפנימי, האמיתי שלהם, להוסיף לתורה הפשוטה את התורה האמיתית (לקבלה קוראים "תורת האמת", "פנימיות התורה").