מצבים של מקובל

שאלה: מדוע איננו רואים שינויים בהתנהגות החיצונית של המורה במצבים של עליות וירידות, ואילו אצל החברים אנו רואים? כיצד אתה מצליח להיות ערני כל הזמן, כאשר באותו זמן אחרים נמצאים בעליות וירידות?

תשובתי: כבר חוויתי את אותם מצבים שבהם אתם נמצאים. כבר מזמן השגתי שהמצבים האלה חולפים, שבעקבות ערב תמיד מגיע לילה, ואחרי הלילה מגיעים בוקר ויום, ולכן הם כולם לתועלתי. הבנתי שעליי לכופף את הראש ולהמתין, ויתכן שאפילו אוכל לזרז את זמן ההתקרבות של עלות השחר, של האור הרוחני. לכן אני נמצא תמיד במצב שבו אני יכול להעסיק את עצמי במשהו. ישנם מצבים, שבהם עליי לצפות בתוכנית טלוויזיה פוליטית או חברתית, שעוזרת לי לחשוב, כדי שאוכל לצבור מילים תואמות, ביטויים, להבין טוב יותר, מה מתרחש בעולם וכולי.

חוץ מזה, אני כותב פוסטים בטוויטר, כמה פעמים בשבוע אני מנהל פגישה עם כתבים שכותבים מאמרים לתקשורת. אני משתתף בצילומים של תוכניות בנושאים שונים ומגוונים על חכמת הקבלה, על פסיכולוגיה וכולי, מעביר שיעורי ערב בלימוד ספר הזוהר. כלומר, אני עובד כל הזמן.

אני רוצה לחלוק איתך סוד: בהתאם למצב שבו אני נמצא, אני עוסק בחלקים שונים של חכמת הקבלה. למשל לצורך לימוד "פתיחה לחכמת הקבלה" או "תלמוד עשר הספירות" אין צורך ברגישות מיוחדת. לכן כאשר נעלמים לי הרגשות ואני הופך להיות כמו בול עץ, אני פונה אליהם. לעומת זאת כאשר הרגשות מתעוררים לחיים, אני עוסק בלימוד מאמרי "שמעתי" או במאמרי רב"ש.

בכל יום עליי להתכונן לשיעור של מחר. אם השיעור מתחיל בשעה שלוש לפנות בוקר, אז אני מתעורר שעתיים לפני השיעור, מתקלח במים חמים, מעורר ומסדר את עצמי כדי לא להירדם. אני חי לפי מערכת הזמנים הזאת כבר יותר מ–40 שנה, לכן התפתח בי  הרגל כזה. אני מתייחס באחריות רבה לעבודה שלי. למרות שאני יודע את החומר, לפני השיעור אני מעיין בו כדי להיכנס לתוך הנושא, להיכנס למצב, שבו אני יכול להתחבר עם התלמידים, להיות מוכן למגע איתם, להרגיש אותם, והם אותי.

בתחילת כל שיעור במשך 10-15 דקות אני מכניס אותם לתוך הנושא בכך שמשתדל להגיש אותו באופן חדש. כלומר זו עבודה יצירתית, שדורשת מתח שׂכלי קבוע. ואפילו כאשר אני ישן, המחשבות האלה לא עוזבות אותי, אני חווה את כל זה בתוכי. תלמידים הם הדבר החשוב ביותר שיש לי. אני מתייחס ביראה רבה אליהם. הם מרכיבים את יסוד החיים שלי. אני חושב שאלה שמגיעים לשיעורים שלי פיזית או צופים בהם באופן וירטואלי, מרגישים זאת, ומיום ליום מתקדמים. הם מקבלים בכל יום מנה של ידע רוחני, תחושות, מבט חדש וכולי. מה גם שזה לא סתם אירוע או תופעה, אלא התחדשות פנימית אמיתית, עבודה.

מתוך שיעור וירטואלי, 2.12.2018

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest