מעשים טובים הם היסוד להתפתחות הנשמה

"אשר הנשמה ביסודותיה נשחקת בין יצר הטוב ליצר הרע, ומתגלגלת ביניהם, לפעמים יוקל לה על ידי מקיף יצר הטוב, ולפעמים נוסף לה צרה, ממקיף יצר הרע." (בעל הסולם, "מבשרי אחזה א-לוה")

אם אנחנו רוצים לפתח את הנשמה, אנחנו זקוקים לחכמת הקבלה, מפני שהיא מדברת על התפתחות הנשמה ומסבירה איך אנחנו יכולים לכוון את ההתפתחות שלנו. איך נוכל להשיג תכונות של השפעה ואהבה, שיתוף פעולה הדדי בינינו, כדי להביא את עצמנו להתאמה עם העולם הסובב, עם החוק האינטגרלי של הטבע.

לכן, מעשים טובים מרכיבים את היסוד של התפתחות הנשמה. כלומר אני מבין שאת העולם שאני רואה עכשיו, אני רואה מתוך התכונות האגואיסטיות שלי, ואם אני רוצה לראות את העולם הרוחני, אז אני צריך להסתכל עליו דרך התכונות האלטרואיסטיות, מפני שכל הטבע הוא אלטרואיסטי, סגור ונמצא בהרמוניה מלאה בין כל החלקים, הדרגות והתכונות שלו, ואילו אני נמצא בצורה הפוכה לו. לכן אני צריך לכוון את עצמי לעולם שסביבי כדי להתייחס אליו באופן חיובי. רק בצורה כזאת, במידת ההתאמה שלי לעולם הסובב אתחיל להבין שכל הטבע הוא גלובלי ואינטגרלי. ואז אשתתף בצורה נכונה כמרכיב מועיל ואשיג את הנשמה שלי.

שאלה: מדוע ידע ומעשים טובים מגיעים יחד? האם אחד איננו תוצאה מהאחר?

תשובתי: תחילה צריכים להיות מעשים טובים. לפי ההתאמה שלי למרחב הרוחני דרך המעשים הטובים, אתחיל להשיג את התכונה של המרחב הרוחני, את החוקים שלו. לכן תחילה צריכה להיות תכונה של איחוד, הרחבה של המרחב הרוחני, ורק אחר כך השגת אותן תכונות שמתגלות בתוכו.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 16.06.2019