מערכת של רצונות וכוונות

"הנה נתבאר שדבר התגלות ה' אינו עניין של גילוי בפעם אחד, אלא עניין ההולך ומתגלה בהמשך זמן המספיק לגילוי כל המדרגות העצומות המתגלים מעילא לתתא, ומתתא לעילא. ועל כולם בסופם מתראה עליהם ה'. בדומה לאדם הבקי בכל המדינות, ובריות העולם, שאינו יכול לומר שנגלה לו העולם כולו, בטרם שגומר הסתכלותו באחרון שבבריות ובמדינות. ועד שלא הגיע לזה, הרי עדיין לא השיג את כל העולם." (בעל הסולם, "תורת הקבלה ומהותה")

קיימת מערכת עצומה של רצונות, ומעליהם כוונות, שאותן עלינו לפתח, לחבר ביניהן ולעצב מהן את הנשמה שלנו.

הרצונות נשארים למטה ולמעשה לא משתנים. העיקר אלו הכוונות. היחס שלהן זו כלפי זו הוא שבונה בינינו את מה שנקרא "נשמה", "העולם הרוחני". העולם הרוחני הוא עולם של כוונות, היחס שלי כלפי כל האחרים, זה מתבסס על רצונות, ויכול להיות על איזה שהן פעולות. בזאת מסתיים עולמנו. כאשר אנחנו מתחילים להעדיף כוונות, כל הפעולות של העולם שלנו מאבדות את הבהירות, העצמה והחשיבות שלהן.

שאלה: לפי חכמת הקבלה עליי להתגבר על עצמי ולעשות משהו למען האחר על ידי מאמץ של הרצון. בכל זאת, קורה שאני מבצע פעולה, ומבין שאני עושה אותה למען עצמי. מדוע זה לא עובד?

תשובתי: עובד, אבל רק בקבוצה. כחבר קבוצה, אני משתדל לעשות כל מה שאפשר לצורך התקדמות מוצלחת של הקבוצה.

הערה: אבל עם זאת איני מחזיק בכוונה נכונה.

התייחסותי: זה לא חשוב. בכך שאתה מבצע פעולות בקבוצה, אתה מזמין על עצמך את האור העליון, שמעצב את הכוונה שלך.

שאלה: האם המשכת האור העליון אינה תוצאה של קריאת ספרי מקור?

תשובתי: לא. הכול עובד רק דרך החברים, ורק במידה שבה אתה מעורר את הרצון המשותף בקבוצה, ולא בשום דרך אחרת. ספר, לימוד, מהווים אמצעים מקדימים ובעלי עצמה די חלשה, שבעזרתם אתה מתקרב במקצת למטרה. אבל ההשפעה היעילה ביותר על עצמך ועל הקבוצה, מתרחשת כאשר אתה דוחף את החברים להתקדמות רוחנית. אפילו אם אתה מבצע פעולות אלו ללא כוונה נכונה, זה כבר טוב.

מתוך שיעור וירטואלי, 25.03.2018