מערכת הבריאה

מעולם אין סוף "ירדנו" עד העולם הזה, מתכונת ההשפעה לתכונת הקבלה. במהלך הירידה, פוחתת בנו תכונת ההשפעה במידת ההידמות אליה, ובהתאם לכך פוחת בנו המילוי (האור, הרגשת הבורא). עד שאנחנו משׂיגים מצב של "העולם שלנו", היכן שבכלל נעלמים כל הסימנים של האור ושל הכלי הרוחני (רצון להשפיע), ומוצאים את עצמנו מנותקים לחלוטין מהרוחניות.

מעל לעולם שלנו, בעולמות בריאה, יצירה ועשיה, נמצאות הנשמות השבורות, המרגישות את האגואיזם שלהם. עלינו להיכנס לשם מהעולם שלנו, כלומר לגלות, שהנשמות שלנו שבורות, מפורדות. ואחר כך לעבור את הגבול המבדיל, עולמות בי"ע מעולם האצילות (את הפרסא), כלומר לקיים את התנאי של התכללות בתהליך התיקון, לרצות להשׂיג אהבה, כלומר איחוד שלם. אז אנחנו מעוררים את הנשמות השבורות שלנו, כדי שהן יתכללו במלכות של עולם האצילות, אשר מלכתחילה היא רק נקודה שנמצאת בחזה של זעיר אנפין. מעל לז"א נמצא ג"ר של עולם האצילות: עתיק, אריך אנפין, אבא ואמא, ישסו"ת, ומעליהם הגבול הבא, הטבור של גלגלתא, עולם אדם קדמון ועולם אין סוף.

הנשמות שלנו בעולמנו, הן נקודות. כך האדם מגלה את מצבו הרוחני, הנקרא "העולם שלנו". ואחר כך, על ידי המשכת האור שמפתח אותו, הוא משׂיג את הרגשת עצמו בעולמות בי"ע, הרגשת הרצונות השבורים, כלומר האגואיסטיים (מצב של גלות מצרים). מכאן אנחנו צריכים לעלות אל האור, כלומר מעל לפרסא, מאחר ולא ניתן לבצע תיקונים בעולמות בי"ע, היכן שלא קיים אור התיקון, אלא קיים רק אור לגילוי הרע.

עולמות בי"ע (מקום, מצב, הרגשה) מיועדים להשׂגת הכרת הרע, הנשמות השבורות, כדי שאנחנו נגלה, עד כמה אנחנו רעים ונשלטים על ידי היצר הרע. אז, במידת הגילוי הזה, אנחנו נוכל לעלות מעלה ולהצטרף למלכות של עולם האצילות.

ההתכללות במלכות של עולם האצילות נקרא העלאת מ"ן, התפילה שלנו. מלכות של עולם האצילות מעבירה את התפילה שלנו לזעיר אנפין של עולם האצילות, ולסיכום, זו"ן מעלה את התפילה הזאת לבינה של עולם האצילות. אז מלמעלה מגיע האור (אור מקיף או אור ע"ב-ס"ג) ומתקן את הקשר בזו"ן, ואחר כך ממלא אותם.

כלומר, כל מה שעלינו לעשות הוא להקים את מלכות של עולם האצילות, השכינה, הנמצאת בגלות. הרי כל מה שנמצא בעולמות בי"ע אלו הם חלקים של אותה המלכות, של השכינה, ועלינו להעלות לשם את הרצונות שלנו. מלכות של עולם האצילות היא "אוסף של נשמות ישראל" (ישר-אל, המשתוקקות "ישר אל הבורא"), כלומר איחוד של הנשמות השבורות.

במידה שנוכל להתאחד, נתכלל במלכות של עולם האצילות. כמובן שאיננו מסוגלים לעשות זאת בעצמנו, אלא יכולים רק לבקש. מלכות מעבירה את הבקשה שלנו לאיחוד לזעיר אנפין, ובאותה מידה מגלה שרוצה להצטרף אליו. וז"א חייב לקבל רצון להתחבר עם המלכות מהבינה. אז שניהם, זעיר אנפין ומלכות (זו"ן) מחוברים, והנשמות הנמצאות בתוכם משתתפות בחיבור הזה ומתמלאות ממנו. הרי הנשמות האלה הן שמרכיבות את הגוף של המלכות.

מתוך שיעור על "תלמוד עשר הספירות", 12.09.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
רוצה להיות יחד עם כולם?
מלכות דעולם האצילות – זה אני
שמח כשהרשעים מתגלים