דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מעולם הדמיון לעולם של המימד העליון

מעולם הדמיון לעולם של המימד העליון

שאלה: לא מזמן ראיתי סרט, שבו ילדים מצאו איזו מערה שבה עמדה חללית, ומזה שהסתכלו עליה הם התחילו לרחף.

האם אדם שלומד בקבוצה של הלימוד האינטגרלי, יכול להתחיל פתאום לרחף?

תשובתי: איזה דמיונות!

העולם שלנו בנוי על חוקי פיזיקה מדויקים, אין בו שום דבר אחר. אבל העולם העליון נכלל עם החוקים הפיזיקליים בתוך העולם הזה.

אם אתה מדבר עם אותם פיזיקאים, אז הם יאמרו שמאחורי החומר ישנם גלים, שהחומר בכלל לא קיים, שהכול נמרח ומתפשט. אם אנחנו חודרים לתוך החלקיקים הקטנים, אז הם כבר לא קיימים, זה גלים, זו אנרגיה, ולא יותר מזה. שיתוף הפעולה ההדדי של האנרגיות האלה בחלל, זה מה שאנחנו רואים.

ומה עומד מאחורי מה שנצפה על ידינו, מי יודע? אבל זה כבר אנרגיה, וחלל, והכול נעלם. אין זמן, תנועה ומרחק. שיתוף הפעולה אינו תלוי במרחק. את זה אנחנו רואים באופן ריאלי על גבול הפיזיקה.

שאלה: תמונה כזאת היא די ריקנית עבור אגואיסט.

תשובתי: למה? נשאר שדה אגואיסטי עצום שבו אנחנו עובדים. אנחנו לא רואים את הגופים שלנו, וגם אין בהם שום צורך. הגוף שלי מתמוסס, נעלם מההרגשה שלי.

אני רואה את עצמי שׂרוע על פני כל האין סופיות, מרגיש אותה, מנהל אותה, מתמלא על ידה וממלא אותה, וכך אני קיים. ולכל אחד מאיתנו יש את אותה נקודת המבט האישית על המימד הזה. המצבים האלה נמדדים בצורה פיזית מדויקת לחלוטין, חכמת הקבלה נותנת לנו לכך כלים ריאליים.

שאלה: כלומר איזה זרם של אנרגיה, תענוג, אהבה

תשובתי: אנרגיה, היא תענוג שעובר בעוצמה עצומה דרך הרצון.

למעשה קיימים שני רצונות: אחד זה ליהַנות והשני להֵנות. והשיתוף ההדדי שלהם, שכל הזמן משתנה, נשפך מאחד לשני, משלים אחד את השני, הוא מהווה את החיים.

וכל השאר, שעליו אנו צופים, זה מחוץ לחיים האלה.

שאלה: העָם המפנטז שלנו יהיה קצת עצוב ומאוכזב.

תשובתי: אני חושב שאנשים די מהר מתקדמים להרגשת האמת. כי האגו שלנו כל הזמן גדל והוא לא נותן לנו להסתפק בכל האגדות האלה.

תקופת העיסוק ביוגה, בניו אייג' וכולי, הולכת וחולפת. כי היא הייתה דרושה רק כדי לצבוע במקצת, להוסיף קמצוץ של תבלין לחיים שלנו, כדי שיהיה להם לפחות איזה טעם. לכן בעולם מתרוצצים אנשי מכירות, שמוכרים חוטים אדומים, מים קדושים, עושים תעמולה לכל מיני הכשרות, אבל כל זה לפי דרישת הקהל הרחב. אבל כך בפני עצמו, כל זה לא שווה כלום.

מתוך שיחה מס' 3 עם ניקולאי קרופינוב, 11.03.2012

ידיעות קודמות בנושא:
רוצה להיות מאושר, אך שוכח על כך
חיים נצחיים, זה לא דמיון, אלא מציאות
העולם הרוחני – מציאות ולא דמיון!

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest