קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כנס WE! העולמי בניו-ג'רזי, שיעור מס' 6
שאלה: כיצד אפשר לדעת שאדם מוכן להיות מורה, והאם קיימים לזה קורסי הכנה?
תשובתי: קודם כל, חייבת להיות לאדם נטייה להוראה: לא להטיף, כי כל אחד מוכן לעשות את זה בצורה אגואיסטית, אלא להסביר, להתבונן כיצד התלמיד עובד, מקבל את דעתו של המורה או לא. כמו כן צריכה להיות לו היכולת ללמוד מהתלמידים, להתחלף ולהסביר, בהתאם לשינויים.
אינני חושב שכל אחד מסוגל לזה, אך בחינוך ישנם הרבה מקצועות. יש אנשים שאינם אוהבים לדבר ולהסביר, אך הם פתאום מתגלים כמדריכים מעשיים טובים. הם משחקים עם הילדים, מארגנים קבוצות, לוקחים אותם לטיולים וסיורים.
החינוך שלנו שונה, מפני שאנחנו, בראש ובראשונה, רוצים ללמד את הילדים על החיים. אנחנו מראים להם מוזיאונים, מפעלים, בתי חולים, כמובן, בהתאם לגילם של הילדים. הם עורכים היכרות עם העבודה בשדה התעופה, ברכבות, בבנקים. אנחנו מסכמים עם הנהלת המפעל וכשהילדים באים, מסבירים להם על תהליך הייצור.
אנחנו מסבירים להם מראש לאן אנחנו הולכים. ובדרך חזרה, הילדים מתיישבים במעגל ודנים: מה הם הבינו, למה ואיך פועל מנגנון זה או אחר וכן הלאה. אנחנו רוצים שהם ידעו הכול על החיים: כיצד פועלים מסעדה, גן חיות, בית חולים, מפעל. בזמן הסיור הם רושמים ואחר כך הם מרכיבים סיפור ודנים עליו יחד עם המדריכים שלהם. זה מרחיב את האופקים שלהם.
אנחנו עושים את רוב הפעילות במסגרות של הסכמה הדדית. אם מישהו הסתכסך עם מישהו, נוצר ויכוח או אי הבנה, אז כולם דנים בזה. לפעמים אפילו עורכים משפט: ממנים מקרב הילדים שופטים, עורך דין, חבר מושבעים, עדים וצופים. ובפעם הבאה התפקידים מתחלפים.
כך כל אחד לומד לראות את עצמו מהצד: איך הוא נראה מנקודת מבטו של השופט, הקטגור, הצופים וכן הלאה. הילד מתחיל להתפתח, לראות את העולם בצורה רחבה יותר מאשר לפי מבטו הצר.
קיימות גם דוגמאות אחרות, כמו שיחה במעגל. אין כזה מצב שכל הכיתה יושבת ומביטה קדימה, כי במעגל כולם שווים, כולל המחנכים.
המחנך מנמיך את עצמו עד לרמה הכללית ונמצא בין הילדים, מבלי להתבלט. הוא מנהל אותם באופן כל כך לא בולט, שהם אפילו אינם מרגישים זאת. ואנחנו מלמדים אותם להיות אחראיים: לשפוט, להגן, להאשים. כוח הספיגה אצל הילדים הוא עצום, ואנחנו צריכים לנצל את זה.
ומורה יכול להיות כל מי שמסוגל ללמד או לנהל קבוצה, להכין חומר או לפתח שיטה. אנחנו זקוקים לכל מיני מומחים שיתעסקו עם הילדים, גם עם הבנים וגם עם הבנות. בדרך כלל הם לומדים בנפרד, אך לפעמים אנחנו מערבים אותם יחד.
מתוך שיעור מס' 6 בכנס ניו-ג'רזי, 02.04.2011
ידיעות קודמות בנושא:
שיטת החינוך הרוחנית
חינכת את עצמך – תחנך אחרים!
