דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מנקודה א' לנקודה ב' עם חכמת הקבלה

מנקודה א' לנקודה ב' עם חכמת הקבלה

הקבלה היא חכמה ומערכת למימוש השגת הבורא. מטרתנו היא לגלות את הבורא, לכן אין חכמה גבוהה וחשובה יותר. הרי ערכה של כל חכמה תלוי במטרתה. הקבלה מורכבת, היא לא רק מסבירה את סדר הפעולות, אלא גם מלווה אותנו לאורך כל תהליך המימוש.

במאמר "תורת הקבלה ומהותה" כותב בעל הסולם: "חכמת הקבלה בכללה, היא עניין של התגלות אלקית, מסודר בדרכיו בכל בחינותיו, ממה שנתגלה בעולמות, וממה שעתיד להתגלות, ובכל האופנים שאך אפשר לפעמים להגלות בעולמות, עד סוף כל הדורות". בנוסף לכך כותב הרמח"ל בספר "קל"ח פתחי חכמה": כל חכמת הקבלה היא רק לדעת את הנהגתו של הרצון העליון: על מה ברא את כל הבריות האלו ומה הוא רוצה בהם ומה יהיה סוף כל סיבובי העולם".

והנה המילים של בעל הסולם מתוך המאמר "מהות חכמת הקבלה": "כי חכמה זו היא לא פחות ולא יותר אלא סדר של שרשים המשתלשלים על דרך קודם ונמשך בחוקים קבועים ומוחלטים המתחברים וקולעים למטרה אחת מאד נעלה, הנקובה בשם "גילוי אלקותו ית' לנבראיו בעולם הזה".

ממקור עליון כלשהו, שאני לא מכיר, יורדת שרשרת של שורשים, שבעזרתה אני יכול להגיע לגילוי הבורא. תחילה, בדרך מלמעלה למטה הבורא מצמצם את עצמו יותר ויותר, והרצון לקבל שלי גדל יותר ויותר עד שנעלמים כל השורשים, משאירים לי את האחרון שבהם, את ה"נקודה שבלב". ובדרך מלמטה למעלה אני מגלה את הבורא פעם אחר פעם, משתווה, מכיר אותו, עובר דרך 125 שורשים.

בצורה כזאת, המערכת קושרת אותי עם הבורא, וגם ההליכה בדרך. כללי המעבר והדרך עצמה מנקודה א' לנקודה ב' – כל זה חכמת הקבלה. היא בסך הכול האמצעי לגילוי הבורא.

בין הבורא לנברא נמצא סולם. הוא מוביל מתכונות הנברא לתכונות הבורא ובמידת ההתקדמות הן משתלבות ביניהן, מאפס למאה אחוז. זאת חכמת הקבלה: היא לא מספרת לנו על התכונות של הבורא עצמו ולא על התכונות של הנברא עצמו, הרי זוהי מהות שאינה ברת השגה. אני חוקר רק את היחס ביניהם, את הצורה המלובשת בחומר. אותה אני יכול להשיג, אותה אני מכיר, מרגיש, מבין, יש לי גישה אליה. אני לא יודע מה זה הבורא והנברא בנפרד, אני מכיר רק את השילוב ביניהם.

הסולם הזה מספיק לי כדי לקבוע את ה"אני" שלי לעומת תכונת הנברא ולעומת תכונת הבורא. ה"אני" שלי זה ה"קו האמצעי" (צבע ירוק בשרטוט), זה לא הנברא ולא הבורא. הרי הנברא זה רצון לקבל. וה"אני" האמיתי זה צורת ההשפעה שאני מלביש על הרצון לקבל, כאשר אני מפסל את עצמי לפי השתוות הצורה עם הבורא. כמו מחמר, אני מפסל את הצורות ואחר כך הבורא מפיח בהן רוח חיים, וה"בובה" מתעוררת לחיים.

כך קורה בכל מדרגה. המימוש של "אדם בליעל", כלומר, של הנברא שעולה לדרגת הבורא, במילים אחרות, גילוי הבורא לנברא הוא חכמת הקבלה.

מכאן ברור שאין לנו יותר מה לעשות בחיים, אלא לספק לעצמנו את ההכרחיות בלבד, ואת כל היתר להקדיש לחכמה הזאת.

ובימינו אנחנו כבר מתקרבים לרמה ההכרחית הזאת. החיים, המשבר, "ינקה" מאיתנו את העודפים תוך מספר שנים ואולי אפילו פחות. אז, מחוסר ברירה האנשים בעולם יגלו שבמשך מאות אלפי שנים התקדמו בכיוון שגוי ועכשיו עליהם לשנות את הכיוון.

אולם למעשה, ברור שזאת לא הייתה טעות אלא הכנה, מימוש של דרגות ההתפתחות הקודמות: הדומם, הצומח והחי, כדי שבסופו של דבר נגיע לחכמת הקבלה.

מתוך שיעור על פי המאמר "מהות חכמת הקבלה", 12.11.2012

ידיעות קודמות בנושא:
מדע על העולם
חכמת הקבלה – מדע על חוק הטבע
חכמת ההכרה העצמית

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest