מנטרה רוחנית

מתוך שיחה בכנס בסוצ'י.

שאלה: האם אתה יכול לייעץ לנו מהגובה הרוחני שלך מה עדיף לעשות למען האיחוד. השנים הרי חולפות…

תשובתי: אם אתם כל פעם חושבים רק על האיחוד, כדי לגלות בו את הכוח היחיד (את הבורא) ולהרגיש את אותו התענוג שאתם מזמינים על ידי הפעולות שלכם בתוכו, אז אין יותר צורך בשום דבר.

אם המחשבות שלי מכוונות לכך שבכל פעולה שלי בקשר עם האחרים אני מגלה את הבורא, כדי להרגיש בזה את התענוג שהוא מרגיש, אז בזה אני בונה כלי ומזמין את המילוי שלו בתכונת ההשפעה והאהבה, כלומר מצב נכון של שני אובייקטים. אין שום דבר אחר בעולם. רק בזה אנחנו צריכים לעסוק, ולכל השאר אין שום חשיבות. מה שלא תעשו, מה שלא תנקטו, חייבים לשאוף למטרה הזאת.

בכלל לא חובה להתכוונן כך רק בקבוצה או באירועי הפצה. אתה יכול לעשות את זה איפה שרק תרצה.

כמו שכתוב: "שמע ישראל ה' אלוהינו, ה' אחד. ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך". בין אם אתה יושב או הולך, הולך לישון או מתעורר, נמצא בבית או מחוצה לו, אתה חייב לזכור את זה.

התפילה "שמע ישראל", זו אותה המנטרה שקובעת את הכוונה העיקרית ביותר בכל הפעולות של האדם. לכן היא נחשבת לתפילה מרכזית, למרות שאף אחד אינו יודע בשביל מה היא נכתבה.

מתוך שיחה בכנס בסוצ'י, 09.06.2014

ידיעות קודמות בנושא:
את מי אנחנו מהנים?
כוונה: ציור בצבעי שמן
נוסחת הפעולה: בורא – העולם – בורא