קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו
חלק א – זוהר לעם, פרשת שמיני, אות עו
נושא: בזמן הלימוד חשוב להשתדל לקשור את שלושת הגורמים "אורייתא וקב"ה וישראל" לאחד ממש, כמו שכתוב "אורייתא וקב"ה וישראל חד הוא" (1:20-4:30)
"ואבאר לך סוד עמודא דאמצעיתא; שהוא סוד "אורייתא וקב"ה וישראל חד הוא". כי תכלית הנשמה בבאה לגוף, שתזכה בעודה מלובשת בגוף לשוב לשרשה ולהדבק בו ית', כמ"ש: "לאהבה את ה' אלקיכם וללכת בכל דרכיו ולשמור מצותיו ולדבקה בו". הנך רואה שגמר הענין הוא "ולדבקה בו". דהיינו, כמו שהיתה טרם התלבשותה בגוף.
אבל צריכין הכנה דרבה, – שהוא ללכת בכל דרכיו, ומי יודע דרכי השי"ת? אמנם זה סוד "אורייתא שיש בה תרי"ג אורחין [תורה שיש בה 613 דרכים]", שההולך עליהם סופו שיזדכך, עד שגופו לא יהווה מחיצה של ברזל בינו לבין קונו… נמצא, שיש לך שלוש בחינות:
א) ישראל, הוא המייגע את עצמו לשוב לשורשו.
ב) הקב"ה, שהוא השורש שאליו משתוקק.
ג) הוא בחינת תרי"ג אורחין דאורייתא, אשר עליהם מזכך נפשו וגופו, שהוא סוד התבלין, כמ"ש "בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין".
אך באמת הני שלשה אחד הם ממש, שכן בסופו של דבר כל עובד ה', משיג אותם בבחינה אחת יחידה ומיוחדת. ומה שנראה שמחולקים לשלשה, הוא בערך הבלתי שלם בעבודת ה' יתברך"
נושא: המאור שבתורה נמשך לאדם מתוך השתדלותו להרגיש את מה שלומד, אע"פ שאינו מבין את מה שלומד (54:00-58:00)
"אחת מהנפלאות של תלמוד רזי התורה היא, שבזמן שאדם לומד את העניינים הנשאים הללו מתוך אהבה ורגש פנימי, אף על פי שאינו יכול לתפוש את העניינים בהבנה שכלית בהירה, מכל מקום הם מרוממים את כל מהותו, ואים כן מבהיקים העניינים עליו את אורם"
חלק ג- כתבי בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, אות ה, ע"מ 431
נושא: מטרם הבעל שם טוב לא היה ישיבה מיוחדת ללימוד תורת הנסתר (10:30)
"הבעל שם טוב… סידר ישיבה ללימוד תורת הנסתר. שמטרם הבעל שם טוב לא היה ישיבה מיוחדת ללימוד הנסתר, וכל הישיבות שהיו אז, היה רק ללימוד תורת הנגלה. וכל מי שנפשו חשק ללימוד הנסתר, היה קשה למצוא רבי המיוחד לכך. ומשום זה הרבה כוחות הלכו לאיבוד, משום שלא מצאו מקום מיוחד לזה.
מה שאם כן לאחר שהבעל שם טוב קבע ישיבה מיוחדת לתורת הנסתר, אז כל התלמידי חכמים, שלבם חרד לדרוש ה' ונפשם חשקה לתורת הנסתר, אז כולם ידעו לאיזה מקום לפנות. ועל ידי זה נתרבו התלמידים בלימוד תורת הנסתר"
