מן המקורות 11.12.09

מיכאל לייטמן

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

הכנה לשיעור הקבלה היומי

נושא: רק ע"י המאור המחזיר למוטב, הנמצא בתורה, האדם יכול לשנות את טבעו, מהרצון לקבל, לרצון להשפיע (09:20)

" אמרו חז"ל, "בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין", היינו האור מתבל את היצר הרע. כלומר שהבורא נותן את הכח שירצה לעשות את כל מעשיו לשם שמים"

(כתבי רב"ש, כרך ב, מאמר " מהו, מה אני בחנם, אף אתם בחנם, בעבודה במעשה")

"היות שהאדם נברא עם רצון לקבל הנאה לעצמו, המכונה רצון לקבל לתועלת עצמו. ואומרים להאדם, שהוא צריך לבטל את הרצון לקבל הזה, וצריך לרכוש כלי חדש, המכונה רצון להשפיע. אז לא כל אדם זוכה לזה, היינו שיוכל לרכוש את הכלים האלו, המתאימים שישרה בתוכם אור עליון.
ובכדי שהאדם יוכל להגיע לידי רצון להשפיע, אמרו חז"ל (קידושין ל') "בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין". שדוקא ע"י התורה הוא יכול להגיע לכלים דהשפעה"

(כתבי רב"ש, כרך א, מאמר "חשיבותה של האמונה, שנוהגת תמיד")

"איך אפשר לאדם שיבוא להשוואת הצורה הגמורה, שכל מעשיו יהיה להשפיע לזולתו, בשעה שכל הויתו של האדם אינה אלא לקבל לעצמו? ומצד טבע בריאתו אינו מסוגל לעשות אפילו מעשה קטן לטובת זולתו? … אכן אני מודה שהוא דבר קשה מאד. ואין בכחו של אדם לשנות טבע בריאתו, שהוא רק לקבל לעצמו. ואין צריך לומר שיכול להפוך טבעו מקצה אל קצה. דהיינו שלא יקבל כלום לעצמו, אלא כל מעשיו יהיה להשפיע. אבל לפיכך נתן לנו השי"ת תורה ומצוות, שנצטוינו לעשותן רק על מנת להשפיע נ"ר להקב"ה. ולולא העסק בתורה ובמצוות לשמה, דהיינו לעשות בהם נ"ר ליוצרו ולא לתועלת עצמו, אין שום תחבולה שבעולם מועילה לנו להפוך טבענו"

(כתבי בעל הסולם, מאמר לסיום הזוהר, ע"מ 472 )

חלק א – כתבי בעל הסולם, מאמרי שמעתי, מאמר יד "מהו רוממות ה' "

נושא: "חוקי הטבע" ו"מצוות אלקים" הם היינו הך (01:36)

"מוטב לנו, לבוא לעמק השוה, ולקבל את דברי המקובלים, אשר "הטבע" עולה בחשבון "אלהים", דהיינו, במספר פ"ו. ואז, אוכל לקרות את "חוקי אלקים" בשם "מצות הטבע", או להיפך ("מצות אלקים" בשם "חוקי הטבע") כי היינו הך"

נושא: אין לאדם לבקש מהבורא אלא שיבטל לו את הרצון לקבל, שיהיה בעל מנת להשפיע (03:00)

מזה שהאדם מתפלל אליו, שיקרבהו בבחינת הדביקות, הנקראת "השתוות הצורה", שהיא בחינת ביטול הרצון לקבל, שיהיה בעמ"נ להשפיע. ועל זה אומר הבורא: "נצחוני בני". היינו, אני נתתי לכם רצון לקבל, ואתם מבקשים ממני, שאני אתן לכם במקומו רצון להשפיע.

(כתבי בעל הסולם, מאמרי שמעתי, מאמר יט "מהו, שהקב"ה שונא את הגופים, בעבודה")

אמרו חז"ל, "אין אדם רואה חובה לעצמו" (שבת קי"ט). ולפי זה איך אפשר לאדם שיתקן מעשיו, הלא אף פעם לא יראה שמעשיו מקולקלים וצריכים לתיקון, לכן מי שרוצה להתקרב לה' … הוא צריך להתפלל לה' שיתן לו לב אחר, כמו שכתוב "לב טהור ברא לי אלקים"…..ואין עצה אחרת אלא להתפלל לה', שיתן לו לב אחר, היינו שיבין האדם שאין דבר יותר טוב ממה שיתן נחת רוח לה'.
ואז תהיה לו מציאות לראות את החובה לעצמו, שזהו דווקא כשיבין שאם הוא רואה את החוב, תצמח לו מזה זכות לעצמו, משום שיהיה לו מקום לתיקון, אחרת הוא ישאר עם כל החסרונות.

(כתבי רב"ש כרך ג'- מאמר "אין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ")

נושא: תכלית האדם מעת שנברא היא להגיע לדביקות בבורא, כלומר להרגיש את הבורא במידה שלימה (13:50)

"המטרה הסופית שלנו היא הכשרתינו לדבקותו ית' שישכון בתוכנו"

(כתבי בעל הסולם, מהות הדת ומטרתה, ע"מ 400)

"כונת הבורא ית' על הבריאה מעת שנבראה הוא להודיע את אלקותו לזולתו. כי דבר הודעת אלקותו מגיע לנברא במדת שפעו הנעים ההולך ומתרבה אליו עד השיעור הרצוי. שבזאת מתרוממים השפלים בהכרה אמיתית להיות למרכבה אליו ית' ולדבקה בו, עד שמגיעים לשלמותם הסופית: "עין לא ראתה אלקים זולתך"

(כתבי בעל הסולם, מאמר מתן תורה, אות ו', ע"מ 386)

"כל סדרי הבריאה, בכל פנותיה ומבואיה ומוצאיה ערוכה ומסודרת בכל מראש, רק על פי התכלית הזו שיתפתח מתוכה המין האנושי, שיעלה במעלותיו, עד שיהיה מוכשר להרגשת אלקיות כמו הרגשת רעהו"

(כתבי בעל הסולם, מאמר "תורת הקבלה ומהותה")

נושא: במאמרי הדור האחרון בעל הסולם כותב, שיש להקים מוסד שיהיה מודל להנהגה רוחנית, וסביב המוסד הזה יקיפו עמים ומדינות, עד שיהיו כמו עם אחד סביב הרעיון הרוחני ומימושו (21:20)

"תחילה יש לעשות מוסד קטן שרוב צבורו יהיו אלטרואיסטים, דהיינו שיעבדו בחריצות כמו בקבלנות, גם מעשרה עד י"ב שעות ביום ויותר, וכל אחד ואחד יעבוד לפי כוחו ויקבל לפי צרכיו. ויהיה בו כל הצורות של הנהגת מדינה, עד שאפילו אם מסגרת המוסד הזה תכיל בקרבה כל העולם כולו… והמוסד הזה יהיה כעין נקודה מרכזית עולמית שעליה ילכו ויקיפו עמים ומדינות עד סוף העולם. וכל הנכנס במסגרת המוסד יהיו להם תכנית אחת והנהגה אחת עם המרכז, ויהיו כמו עם אחד ממש לרוחים ולהפסדים ולתוצאות"

(כתבי בעל הסולם, מתוך כתבי הדור האחרון)

חלק ג – כתבי בעל הסולם, מאמר "חכמת הקבלה והפילוסופיה", ע"מ 33

נושא: אע"פ שבפועל אנו רואים הכל ממול פנינו, מכל מקום כל הנראה לנו אינו אלא בפנימיות מוחנו בלבד (02:00)

"חוש הראיה שלנו, שאנו רואים לפנינו עולם גדול ענקי וכל מלואו הנהדר, הרי באמת אין אנו רואים כל זה אלא רק בפנימיותנו. כלומר, במוח האחורי שלנו, יש שמה כעין מכונה פאטאגרפית, המציירת לנו שמה כל הנראה לנו, ולא כלום מחוץ לנו… (וכל) מה שאנו רואים מחוץ לנו אינו ענין אמיתי"

(כתבי בעל הסולם, מבוא לספר הזוהר, אות לד, ע"מ 112)

נושא: הרב לייטמן מסביר, שכמו שאדם חייב להכיר את חוקי העולם הזה, כדי להתקיים בו, כך באותו שיעור חייב להשיג את חוקי העולם הרוחני, כדי לקיים בו את נשמתו (25:30)

"כמו שלא יוכל לקיים גופו בעולם מבלי שיהיו בידו ידיעות בשיעור מסויים מסדרי הטבע הגשמיים, כמו ידיעות אלו המה סמים ממיתים, ואלו דברים שורפים ומזיקים, וכן ידיעה ואומד מה שבלב חברו אשר בלעדיהם אין לו זכות קיום בעולם החומרי.
כמו כן ממש נשמתו של אדם אין לה זכות קיום בעולם הבא, זולת בהרכש לה שיעור ידיעות מסדרי טבע מערכות עולמות הרוחניים ושינוייהם וזווגיהם ותולדותיהם"

(כתבי בעל הסולם, מאמר "מבשרי אחזה אלוקי", ע"מ 58)

נושא: אין בעולם יותר מנשמה אחת (53:00)

"לעניות דעתי, באמת אין בעולם יותר מנשמה אחת, כמ"ש, )בראשית ב, ז( "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים". ואותה נשמה מצויה בכל בני ישראל, אצל כל אחד ואחד בשלמות, כמו אצל אדה"ר… אלא מה שאמר שיש ששים רבוא נשמות וניצוצי נשמות, נראה שזה מתחלק בכח גופו של כל אחד ואחד… שמרגיש את נשמתו לפרט מיוחד… (ואז) אינו מאיר עליו באמת אור נשמת ישראל בכללות כח הארתה… והסימן אם נתתקן הגוף בשלמות, בשעה שמרגיש שנשמתו נמצאת בכל כלל ישראל, בכל אחד ואחד מהם… ואז שופע עליו באמת הנשמה בכל כחה, כמו שהופיעה באדה"ר"

(כתבי בעל הסולם, מאמר "ששים רבוא נשמות", ע"מ 506)

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest