קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו
חלק א – כתבי רב"ש, כרך א, יש תמיד להבחין בין תורה לעבודה
נושא: חשיבות ההכנה ללימוד התורה
מטרת הלימוד התורה, הוא בכדי להגיע להרגיש את הנותן התורה. ואם האדם אינו שם לפניו את המטרה, שהוא להגיע להנותן התורה, הוא בחינת "גוי", כלומר שאין לו צורך לאמונה. דהיינו, שיהיה לו צורך לעשות עצות להגיע לבחינת אמונה. לכן הוא נקרא עדיין "גוי" ולא בחינת "ישראל".
(רב"ש, שלבי הסולם, מהו תורה ומלאכה בדרך ה')
האדם צריך לכוון לפני לימוד התורה את הסיבה, שבשבילה הוא לומד עכשיו תורה. כי כל מעשה צריך להיות איזה מטרה, שהיא הסיבה, שעושה עתה המעשה. וזהו כמו שאמרו חז"ל, תפילה בלי כוונה, כגוף בלי נשמה. לכן מטרם שהוא הולך ללמוד תורה, הוא צריך להכין את הכוונה.
ולפיכך, מתחייב הלומד בטרם הלימוד להתחזק באמונת ה' יתברך ובהשגחתו בשכר ועונש, כמ"ש חז"ל: נאמן בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך. ויכוון את היגיעה שלו, שיהיה לשם מצוות התורה. ובדרך הזה יזכה ליהנות מהמאור שבה, שגם אמונתו תתחזק ותתגדל בסגולת המאור הזה, כמו שכתוב, רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך (משלי ג', ח').
ואז יהיה נכון לבו בטוח, כי מתוך שלא לשמה יבוא לשמה. באופן, אפילו מי שיודע בעצמו, שעדיין לא זכה לאמונה, יש לו תקווה גם כן על ידי עסק התורה. כי אם ישים לבו ודעתו לזכות על ידה לאמונת ה' יתברך, כבר אין לך מצווה גדולה מזו.
נושא: מטרת לימוד התורה
אם הוא מכוון בעת התעסקותו בתורה, שהוא לומד בכדי לקבל את השכר של התורה, הנקרא "מאור". אז מועיל לו לימוד תורה. מה שאין כן כשהוא מסיח דעת מהמטרה של לימוד התורה, אין התורה מועילה לגמור את המלאכה של עשיית כלי דהשפעה… כלומר, כח התורה, שהיה צריך להכניע את היצר הרע, הכח הזה מתבטל. וזה שכתוב "וכל תורה, שאין מלאכה", היינו שלא מכוון, שהתורה יעשה את המלאכה, להפוך את הכלי קבלה שיהיו בעמ"נ להשפיע, "סופה בטלה". כלומר, הכח הזה מתבטל.
(כתבי רב"ש, כרך א, מאמר מהו תורה ומלאכה בדרך ה')
בעבודה. כשהאדם הולך ללמוד תורה, צריכה להיות נגד עיניו המטרה, כלומר הסיבה, שבשבילה הוא הולך ללמוד. בטח כדי שירויח מהלימוד התורה, כי בלי רווחים אי אפשר לעבוד. לכן הוא צריך לדעת, שהמטרה, היינו הרווח, מה שהוא צריך להשיג מהתורה, הוא "המאור שבה, שמחזירו למוטב".
(כתבי רב"ש, כרך א, מהו תורה ומלאכה בדרך ה')
חלק ד – בעל הסולם, הקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות", אות ט
נושא: עיקר העבודה בתורה ומצוות
האדם צריך להשתוקק לזכות לשכר מצווה, שפירושו, שעל ידי קיום המצוות יזכה להיות דבוק בהמצוֵה.
(בעל הסולם, שמעתי, רכ"ז, שכר מצווה – מצווה)
כל מצוות הכתובות בתורה או המקובלות שתיקנו האבות, אף על פי שרובם הם במעשה או בפה, הכול הם לתקן הלב, כי כל לבבות דורש ה', וכל יצר מחשבות מבין.
ואלה הם דברי חז"ל (ב"ר פמ"ד) בשאלתם, וכי מה אכפת לו להקב"ה למי ששוחט מן הצוואר או מי ששוחט מן העורף? הרי לא נתנו המצוות אלא לצרף בהם את הבריות. והצירוף הזה, פירושו הזדככות הגוף העכור, שזוהי התכלית היוצאת מקיום התורה והמצוות כולן.
אמרו ז"ל: לא ניתנו תורה ומצוות, אלא לצרף בהם את ישראל, שהיא הזדככות הגוף, עד שקונה טבע שני המוגדר באהבת זולתו, דהיינו המצווה האחת של ואהבת לרעך כמוך, שהיא המטרה הסופית בתורה, אשר אחריה זוכה תיכף לדבקותו ית'.
אם כוונתו בתורה ומצוות, אינה לתועלת הקב"ה, אלא לתועלת עצמו, הרי לא בלבד, שלא יהפך טבע הרצון לקבל שבו, אלא אדרבה, הרצון לקבל שבו, הוא יהיה הרבה יותר, ממה שיש לו מטבע בריאתו.
(בעל הסולם, מאמר לסיום הזוהר)
עיקר שכר מן המצווה הוא המצווה, שהוא הדבקות האלוהי והתענוג הרוחני שבעשיית המצווה, שהיא בחינת קבלת פני השכינה. כי לולא זאת נקרא מצווה בריקנות, שהוא בלי חיות ונשמה, ואינו רק גוף המצווה, כנודע. ואינו נקרא מצווה, רק על ידי התשוקה והדבקות חלק האלוקי השוכן בתוכו אל השורש ברוך הוא, עם כל חלקי ישראל, כנודע, שבכל עבודת אלוהי, הן בדבור הן במעשה, הם בחינת גוף ונשמה, המחייה הדיבור או המעשה ההוא, שבלעדי זאת הוא בלי חיות, ולכך נקראים הרשעים בחייהם מתים, על שם שמעשיהם בלי חיות.
(ר' מנחם נחום טברסקי מצ'רנוביל, מאור עיניים, וירא)
נושא: חשיבות הפצת חכמת הקבלה ברבים
גילוי חכמת הנסתר בהמון גדול, הוא תנאי מוקדם ומחויב לבוא בטרם הגאולה השלמה.
(בעל הסולם, שופר של משיח)
להתפשטות גדול של חכמת האמת בקרב העם, אנו צריכין מקודם, באופן שנהיה ראויים לקבל התועלת ממשיח צדקנו. ולפיכך תלויים המה התפשטות החכמה וביאת משיח צדקנו זה בזה. וכיון שכן, הרי אנו מחויבים לקבוע מדרשות ולחבר ספרים, כדי למהר תפוצת החכמה במרחבי האומה.
(בעל הסולם, הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות, ה')
כתוב, שכל אחד מהאומות יחזיק באיש יהודי ויוליכהו לארץ הקדושה, ואינו מספיק מה שיוכלו לצאת מעצמם. ותבין אמנם, מהיכן יבא לאומות העולם דעת ורצון כזאת. תדע, שהוא ע"י הפצת החכמה האמיתית, שיראו בעליל אלוקים אמת ותורת אמת. והפצת החכמה בהמון מכונה "שופר", דוגמת השופר, שקולו הולך עד למרחק המרובה, כן יתפשט הד החכמה בכל העולם, שאפילו האומות ישמעו ויודו כי יש חכמת אלוקים בקרב ישראל.
(בעל הסולם, שופר של משיח)
