קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו
חלק א – זוהר לעם, פרשת חיי שרה, אות קנה
קטע הכנה לשיעור
"אנו רואים, שכל עיקר בריאת העולמות והנשמות הכל היה על כוונה אחת, שהיא לתקן הכל שיהיה בעמ"נ להשפיע, שזה נקרא "דביקות השתוות הצורה". ועל התורה אמר הקב"ה "בראתי יצר הרע, בראתי תבלין". כלומר, שאחר שהאדם קבל את התורה בבחינת "תבלין", אז יהיה יצר הרע מתוקן בעמ"נ להשפיע, כמו שכתוב בזה"ק "עתיד מלאך המות להיות מלאך קדוש".
נושא: מהו "שחוק" על פי חכמת הקבלה ? (25:00)
"וזהו על דרך שאמרו חז"ל, בענין מטרוניתא שאלה, מה הקב"ה עושה לאחר שברא את העולם. התשובה היתה, יושב ומשחק עם לויתן, שנאמר "לויתן זה יצרת לשחק בו". (עבודה זרה דף ג.). שענין לויתן הוא בחינת דביקות וחיבור. היינו, שהתכלית הוא חיבור הבורא עם הנבראים, הוא רק בחינת שחוק ולא ענין של רצון וצורך.
וההבדל הוא בין שחוק לרצון, הוא שכל מה שבא ברצון הוא בהכרח, ואם אינו משיג את רצונו הוא בעל חסרון. מה שאם כן בשחוק, אפילו כשאינו משיג את הדבר, לא נחשב זה לחסרון. כמו שאומרים: "מה שלא השגתי מה שחשבתי, אין דבר". שזהו לא כל כך חשוב, מטעם שכל הרצון שהיה לו להדבר, היה רק בשחוק ולא רצינות"
נושא: זמן קיומו של כל מצב ומצב, הוא רק זמן מסוים, המספיק לגידול קומתו של הרע, שבתוכו, בשעור כזה, שאי אפשר עוד להמצא בו. אשר אז, מוכרחים להרוס אותו, ולהסתדר במצב יותר טוב (76:20)
"זמן קיומו של מצב החדש, נמשך עד שניצוצי הרשעות שבו, מתבכרות ונגמלות, לשיעור כזה, שאי אפשר לסובלו. אשר אז, מוכרחים להורסו, ולבנות מצב יותר נוח, על מקומו.
וכן הולכים המצבים, ומתבררים, בזה אחר זה, מדרגה אחר מדרגה, עד שיבואו למצב מתוקן כזה, שיהיה כולו טוב, בלי שום ניצוצין רעות.
הרי לעיניך, אשר כל רשעה בפרטיותה, נעשה מותנה לכח הדחיפה, שיתפתח על ידיה מצב הישר"
חלק ג – כתבי בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, אות סט
נושא: אם לא מתלווה הכוונה אל המעשה, הרי זה כאילו לא קיים כלום (09:44)
"יש דעה כללית המקובלת אצל ההמון. אשר עיקר החפץ של התורה והדת, הוא עניין הכשר המעשה בלבד, שכל הנרצה תלוי על קיום המצוות המעשיות, בלי שום דבר נוסף הנלוה עליו, או שצריך לצאת ממנו.
אבל לא כן הדבר, שכבר אמרו חז"ל: "וכי מה איכפת ליה להקב"ה למי ששוחט מן הצואר, או מי ששוחט מן העורף, הוי לא נתנו המצוות, אלא לצרף בהם את הבריות". הרי לפניך שיש עוד תכלית, אחר קיום המעשיות, שהמעשה הוא רק הכנה בעלמא לתכלית הזאת. ואם כן מובן מאליו, אשר אם המעשים, אינם מסודרים לתכלית הנרצה, הרי זה כאילו לא קיים כלום. וכן אמרו בזהר "מצוה בלא כוונה כגוף בלא נשמה". אם כן צריך עוד שיתלוה הכוונה אל המעשה"
נושא: הבעל שם טוב הקים ישיבה מיוחדת ללמוד חוכמת הקבלה (16:18 עד 18:30)
ודרך הבעל שם טוב הוא לקרוא בשם רבי, גם את מי שלומד עם תלמידיו תורת הנסתר. משום שהוא סידר ישיבה ללימוד תורת הנסתר. שמטרם הבעל שם טוב לא היה ישיבה מיוחדת ללימוד הנסתר, וכל הישיבות שהיו אז, היה רק ללימוד תורת הנגלה. וכל מי שנפשו חשק ללימוד הנסתר, היה קשה למצוא רבי המיוחד לכך. ומשום זה הרבה כוחות הלכו לאיבוד, משום שלא מצאו מקום מיוחד לזה.
מה שאם כן לאחר שהבעל שם טוב קבע ישיבה מיוחדת לתורת הנסתר, אז כל התלמידי חכמים, שלבם חרד לדרוש ה' ונפשם חשקה לתורת הנסתר, אז כולם ידעו לאיזה מקום לפנות. ועל ידי זה נתרבו התלמידים בלימוד תורת הנסתר.
נושא: תפקיד עם ישראל כלפי אומות העולם (22:00)
"מוטל על האומה הישראלית, ע"י העסק בתורה ובמצוות לשמה, להכשיר את עצמם ואת בני העולם כולו, עד שיתפתחו לקבל עליהם את העבודה הגבוהה הזו של אהבת הזולת, שהוא הסולם לתכלית הבריאה, שהיא דביקותו ית'"
"האומה הישראלית נתקנה כמין מעבר, שעל ידיהם יזרמו ניצוצי ההזדככות לכל המין האנושי שבעולם כולו… עד שיתפתחו ויבואו לידי כך, שיוכלו להבין את הנועם ואת השלוה השרויים בגרעין של אהבת זולתו"
נושא: בגאולת ארצנו ובגילוי ספר הזוהר זכינו רק בהזדמנות להתחיל בעבודת ה' (34:00)
"דורנו זה הוא הדור של ימות המשיח. ולפיכך זכינו לגאולת ארצנו הקדושה מידי הנכרים. גם זכינו להתגלות ספר הזהר אבל בשתי אלה …ניתנה לנו הזדמנות להתחיל בעבודת השי"ת, לעסוק בתורה ובמצוות לשמה, שאז נזכה להצלחה גדולה ככל המובטח לדורו של המשיח, מה שלא ידעו כל הדורות שלפנינו. ואז נזכה לזמן הקבלה של שתי אלה: "שלימות ההשגה" ו"הגאולה השלימה" "
