קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו
חלק ד – בעל הסולם, הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות, אות יא
נושא: הניגוד והסתירה בדבר ההשגחה (09:15)
א. הן להתהוות חלקי המציאות,
ב. והן בהבטחת קיומו בדרך כללי.
וניקח לדוגמא, סדרי הויה למציאת מין האדם. והנה, האהבה והעונג של המולידים, מוכנה לו לסבה ראשונה, אשר היא בטוחה ונאמנה מאד לתפקידה. וכשהטפה היסודית, נעקרת ממוח האב, ההשגחה הזמינה בעדה מקום בטוח, מסודר בחכמה רבה, המכשרה לקבלת רוח חיים. ושמה ההשגחה מחלקת לו לחם חוקו, דבר יום ביומו, במדה מדויקת. גם מצעות נפלאות הכינה לו ההשגחה בבטן אמו, באופן שכל זר לא יזיק לו.
וכן מטפלת עמו בכל צרכיו, כמו אומנת מנוסית, לא תשכחהו רגע עד שירכוש לו חיל וכח, לצאת לאויר עולמינו. אשר אז, ההשגחה משאלת לו כח וגבורה על זמן קצר, באופן שיספיק לו, לשבור החומות המקיפות אותו. וכמו גבור מזוין, מנוסה ורגיל, הולך ופורץ לו פתח יציאה, ויוצא לאויר העולם. וגם אז, ההשגחה לא סרה מעליו, וכמו אם רחמניה, דואגת לו להביאהו לאוהבים נאמנים כאלו, שאפשר לבטוח עליהם, שנקראים "אבא", "אמא", שיעזרוהו כל ימי חולשתו, עד שיגדל ויוכל לשמור על קיומו, בכחו עצמו. וכמו האדם, כן כל בעל חי, וכן הצומח והדומם, כולם מושגחים בתבונה וברחמים רבים, עד להבטיח את מציאותו עצמו, ולהשתלשלות מינו אחריו.
והמסתכלים אמנם, מבחינת הכלכלה והכשרת הקיום, של אותה המציאות, הרי בולטים לעיניהם, אי סדרים ובלבולים גדולים, כמו שלא היה כאן שום מנהיג ושום השגחה, ואיש הישר בעיניו יעשה, וכל אחד בונה על חורבנו של חברו, ורשעים השיגו חיל, וצדיקים נרמסים באין חמלה וכולי.
ותדע, אשר הפכיות הזה, הנמצא ערוך לעיני כל מרגיש ומשכיל, העסיקה את האנושיות עוד מימים קדמונים. ושיטות רבות היו להם, כדי לתרץ את ב' ההפכים האלו המתראה בהשגחה, אשר משמשים בעולם אחד.
(בעל הסולם, מאמר השלום)
נושא: סיבת הייסורים והמכאובים שאנו סובלים (15:00)
סיבת כל הריחוק הזה, שאנו רחוקים כל כך מהשי"ת, ומה שאנו עלולים כל כך לעבור על רצונו ית', אין כל זה, אלא משום סיבה אחת, שנעשתה למקור לכל המכאובים והייסורים, שאנו סובלים, ולכל הזדונות והשגגות, שאנו נכשלים ובאים בהם ח"ו.
שיחד עם זה, מובן, שבהסרת הסיבה ההיא, נפטרים תיכף מכל צער ומכל מכאוב, וזוכים תיכף להדבק בו ית', בכל לב נפש ומאוד. ואומר לך, שהסיבה המקורית ההיא, אינה אחרת, אלא מיעוט ההבנה שלנו, בהשגחתו ית' על בריותיו, שאין אנו מבינים אותו יתברך, כראוי.
(בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, מ"ב)
(הראי"ה קוק, אורות, קכ"ד)
נושא: חשיבות הפצת חכמת הקבלה בימינו כפתרון לכל הצרות של האנושות (24:23)
גילוי חכמת הנסתר בהמון גדול, הוא תנאי מוקדם ומחויב לבא בטרם הגאולה השלימה.
(בעל הסולם, מאמר "שופר של משיח")
ובזה תבין מה שכתוב בזוהר "דבחבורא דא יפקון בני ישראל מגלותא", וכן עוד בהרבה מקומות, שאך ורק בהתפשטות חכמת הקבלה ברוב עם, נזכה לגאולה השלמה, וכן אמרו ז"ל המאור שבה מחזירו למוטב, ודקדקו זה בכונה גדולה להורותינו שרק המאור שבתוכיותה, כתפוחי זהב במשכיות כסף בה צרור זו הסגולה, להחזיר האדם למוטב, דהן היחיד והן האומה, לא ישלימו הכונה, שעליה נבראו, זולת בהשגת פנימיות התורה וסודותיה.
(בעל הסולם, הקדמה לספר"פנים מאירות ומסבירות", אות ה')
להתפשטות גדול של חכמת האמת בקרב העם, אנו צריכין מקודם, באופן שנהיה ראוים לקבל התועלת ממשיח צדקינו, ולפיכך תלוים המה התפשטות החכמה וביאת משיח צדקנו זה בזה. וכיון שכן הרי אנו מחויבים לקבוע מדרשות ולחבר ספרים, כדי למהר תפוצת החכמה במרחבי האומה.
(בעל הסולם, הקדמה לספר"פנים מאירות ומסבירות", אות ה')
נושא: יש שתי דרכים לגילוי השלמות, או דרך תורה או דרך ייסורין (0:50)
ודע, אשר ב' כוחות משמשים ודוחפים אותנו לעלות ולטפס על שלבי הסולם האמור, עד שנגיע לראשו שבשמיים, שהיא הנקודה התכליתית של השוואת צורתנו ליוצר ית'. וההפרש בין ב' הכוחות הללו הוא, שהאחד דוחף אותנו מאחורינו, והוא שגדרנו אותו בשם "דרך ייסורים" או "דרך ארץ"… וכוח השני דוחף אותנו "מדעתנו", דהיינו מכוח בחירתנו בעצמנו. וכוח הזה מושך אותנו מלפנינו. והוא שגדרנו אותו בשם "דרך התורה והמצוות".
כי ע"י עסק המצוות והעבודה לעשות נ"ר ליוצרנו, נמצא מתפתח בנו במהירות נפלאה אותו החוש של הכרת הרע, כמו שנתבאר במאמר מתן תורה (אות י"ג עש"ה). ואנו מרוויחים בשניים:
א. שאין אנו צריכים לחכות לנסיונות החיים, שידחפו אותנו מאחורינו. שכל שיעור הדחיפה שבהם נמדד רק במידת המכאובים והחורבנות. ואדרבה, מתוך הנועם והעידון, שאנו מרגישים בעת העבדות הטהורה להשי"ת, לעשות נחת רוח אליו, מתפתח בנו יחס רלטיווי להכיר את שפלות הניצוצים הללו של אהבה עצמית, בהיותם מפריעים לנו על דרכנו, לקבל את טעם העידון הזה של השפעה להשי"ת.
באופן, אשר החוש ההדרגתי של הכרת הרע הולך ומתפתח בנו מתוך העתות של עונג ושלווה רבה, דהיינו ע"י קבלת הטוב בעתות העבודה להשי"ת, מתוך הרגשתנו את הנועם והעידון, שמגיע לנו אז מפאת השתוות הצורה ליוצרה.
ב. שאנו מרוויחים זמן. כי הוא פועל "לדעתנו" ויש בידינו להרבות בעסק ולמהר בזמן כפי חפצנו אנו.
(בעל הסולם, מהות הדת ומטרתה)
חוק ההתפתחות, השפוך על כל המציאות, המבטיח להחזיר כל רע – לטוב ומועיל, הנה הוא פועל את כל פעולותיו בכוח ממשלת השמיים ממעל, כלומר, מבלי שאלת פיהם של בני האדם יושבי הארץ. לעומת זה, שכל וממשלה נתן השי"ת באדם, והרשהו לקבל את חוק ההתפתחות האמור, תחת רשותו וממשלתו עצמו, ובידו למהר ולזרז את תהליך ההתפתחות לפי חפצו, באופן חפשי, ובלתי תלוי לגמרי בכבלי הזמן.
(בעל הסולם, השלום בעולם)
כאשר "הדבר המתפתח" הוא בעל חי ומרגיש, נמצא שסובל כאבים וייסורים נוראים, בזמן שנמצא תחת מכבש ההתפתחות. מכבש, הכובש דרכו באכזריות רבה.
לעומת זה, "ממשלת הארץ", שהם בני אדם שלקחו את חוקי ההתפתחות האמורה תחת ממשלתם עצמם, שכוחם יפה להשתחרר לגמרי מכבלי הזמן, ונמצאים ממהרים מאוד את הקץ, כלומר, את גמר בישולו ותיקונו של הדבר, שהוא קץ ההתפתחות שלו.
(בעל הסולם, השלום בעולם)
