דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / ממה מורכבות השניות, השעות, והשנים של החיים הרוחניים

ממה מורכבות השניות, השעות, והשנים של החיים הרוחניים

אנחנו תוצאה מהשבירה, ואנחנו יוצאים מתוך הכוחות האגואיסטיים הכל כך נמוכים, שהם אפילו אינם שייכים לעולם הרוחני, כי אין כנגדם מצב מתוקן.

לכן, כאשר אדם שהתעוררה אצלו "הנקודה שבלב" מגיע לקבוצה ומתחיל לעבוד בה, הוא מגלה שהוא לחלוטין לא מקבל את העבודה הזאת. אז מתחיל להתעורר בו הרצון ה"נכון", כלומר, הרצון שדורש תיקון.

הרצון ליהנות הפשוט בעולם הזה לא נקרא "אגו", הוא מוגדר על ידי הטבע הגשמי שלנו. אבל כאשר האדם מרגיש עד כמה החיבור לא מקובל עליו – דווקא זהו גילוי האגו שאותו צריך לתקן ולהפוך לקשר עם האחרים. הרי מהקשר הנכון עם החברים האדם מגיע לקשר הנכון עם הבורא.

כאשר הוא מתחיל להתקשר עם האחרים, הוא פתאום מרגיש התנגדות פנימית. מתעורר האגו, כל מיני חשבונות, הוא מרגיש דחייה, אפילו סלידה כלפי הקשר. הוא בעצמו אינו מבין מדוע זה פתאום קורה.

הוא לא מסכים עם זה ורוצה להיות כמו האחרים. ולפעמים הוא שוכח ופשוט מוסר את עצמו לשליטה של רגשות שליליים ודחייה, ועד כדי כך שונא את האחרים שיכול לברוח, לעזוב את הלימוד, ואחר כך לחזור שוב.

חוסר הקבלה של החיבור הזה הוא ביטוי של אותו הרצון האגואיסטי שגדל בתוך האדם ונקרא "אֵם" – המדרגה העליונה. מעל ההתנגדות הזאת האדם חייב להתחיל להתחבר עם החברים ולעורר השראה באחרים על ידי גדלות הבורא, המורה, הלימוד, הקבוצה, ההפצה. אלה הם אותם האמצעים שיכולים לעזור לאדם להחזיק בדרך.

אם הוא רוצה להיות לפחות לא יותר גרוע מהאחרים ומגלה שהוא אינו מסוגל לזה, אז אחרי מאבק ממושך הוא מודה שאינו יכול להשתנות ללא עזרת הבורא. המסקנה הזאת מגיעה אליו כתוצאה מהמאמצים שעשה. כל פרט צריך השקעת כוחות עצומה, ולכן נאמר, שהאדם חייב לעשות כל מה שביכולתו.

אז האדם מבין שהדחייה שהוא מרגיש אחרי כל המאמצים היפים להתחבר עם האחרים, זה ביטוי של היצר הרע שלו והוא חייב לפנות לבורא כדי לתקנו. לשם כך מסודר כל המשחק הזה, כדי שהוא יזדקק לעזרת הבורא.

אחר כך הוא מחפש את האפשרות לבקש מהבורא ומברר שאין ביניהם שום קשר, שהוא כל הזמן שוכח על זה, ולמעשה, הוא בכלל אינו זקוק לזה. אין בו עדיין רצון חזק מספיק כדי שתתפרץ בתוכו הבקשה הזאת. הוא חייב להשפיע על הסביבה שלו, כדי שהיא תעורר בו את הנחיצות לפנות לבורא.

כך בהדרגה הוא יוצר "צורה בתוך צורה", ובונה יחס נכון לקבוצה, ללימוד, למורה, לבורא, כדי שכל המרכיבים הללו יתמכו זה בזה. ו"האור המקיף" כבר בונה בתוכו את הפנייה הנכונה שתוכל לעורר את הבורא ולהכריח אותו לתת לאדם את הצורה הרוחנית הראשונה שלו.

הצורה הזאת נקראת ה"עובּר הרוחני" או ה"בן" ביחס ל"אֵם". האדם מתחיל להבין שהתרחש בו שינוי, והרצון לקבל שלו הפך לרצון להשפיע, לרצון רוחני.

מה המהות של השינוי הזה? הרצון ליהנות נשאר אותו רצון, אבל הכוונה משתנה מכוונה "על מנת לקבל" לכוונה "על מנת להשפיע". פתאום מתרחש משהו באדם, ולא נשארו לו שום דאגות חוץ מהדאגה לבורא. הבורא נהיה חשוב לו יותר מכל דבר אחר, והוא מתחיל לחשוב רק על טובתו.

זוהי מטרת האדם בחיים האלה. זה העיקר שהוא חייב להשיג בזמן שהותו הקצרה שנגמרת במהירות בעולם הזה. העולם הזה נוצר דווקא כדי בעזרת כל פרט שבו לחדש ולהשלים את הקשר של האדם עם הבורא. על די זה שאוסף את כל הקשרים, הנקודות, ואמצעי המגע עם הבורא, האדם מגדל את העובּר הרוחני שלו עד שהוא בשל ונולד בעולם הרוחני.

וגם אחרי הלידה הוא שוב צובר את המגעים עם הבורא שהוא השיג, אשר מצטברים לשניות, שעות, ימים, שבועות, חודשים, שנים של החיים הרוחניים שלו. כך הוא גדל מילד לנער, לאדם בוגר, עד שיסיים את יצירת ה"פרצוף הרוחני" שלו כולו. את העבודה הזאת האדם חייב להספיק להשלים בחיים שלו בעולם הזה. זה אומר שהוא כל הזמן בונה את צורתו ואת צורת הבורא כאֵם עבורו, כדי שתטבע בתוכו צורת הבורא.

למעשה, יש רק צורה אחת: צורת הבורא וצורת האדם דבוקים זה בזה. לכל אחד מהם בנפרד אין צורה משלו – היא מופיעה רק כתוצאה מהחיבור ביניהם.

מתוך ההכנה לשיעור, 18.02.2014

ידיעות קודמות בנושא:
כאן אנחנו בונים את החיים הרוחניים שלנו!
עיבוד הרצון
התפתחות רוחנית: מעובר עד אדם

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest