מלחמת עולם, למען "קליק" אחד בתודעה

שאלה: אם כל שלבי הדרך שלי ידועים מראש, אז האם אני יכול לשנות אירוע מסוים מהחיים שלי באמצעות הבחירה החופשית? במה יהיו שונים החיים שלי עם חכמת הקבלה ובלעדיה?

תשובתי: ההבדל היא קיצוני.

נניח, שאני לא רוצה ללמוד בבית הספר. ככלל, אני מקבל "מכות" מההורים. כך גם כאן: אני שובר את הרגל, המדינה נכנסת למלחמה, מתרחשים אסונות טבע, אותה "ההשפעה ההורית", רק שהרגשתה היא יותר מוחשית. ובאמצעות הצרות האלה, או אחריהן, אני בכל זאת אבצע את מה שדרוש. מה גם, שאם בבית הספר אני לפעמים הצלחתי לחמוק מעונש, אז כאן אין הנחות, אין לאן לברוח.

אני נמצא בין "דרך תורה" ל"דרך ייסורים" והבחירה הזאת משנה את חיי. למעשה, מדובר על הבדל בין חיים ומוות, אף על פי שעבורנו זה מתבטא בייסורים אלו או אחרים. מישהו רצה להרוויח מיליון בלוטו, אבל הרוויח רק מאה אלף. ומישהו היה מרותק למיטה 15 שנה. גם אלה וגם אלה הם ייסורים.

שאלה: ובכל זאת, האם אני בהכרח חייב לשבור את הרגל?

תשובתי: אם רק זה מה שישנה את היחס שלך למטרת הבריאה, אז כן. אבל אתה יכול ללכת בדרך של "אחישנה" (בזירוז הזמן), לתקן את היחס שלך ואז אתה לא תצטרך לשבור את הרגל. כי אתה תעלה את הייסורים מהדרגה הבהמית לדרגת ה"מדבר".

ה"אורות" וה"כלים" צריכים לעמוד זה נגד זה. בדרגה הבהמית זה יתבטא, בוא נאמר, בשבירת רגל או באיבוד משכורת, או בשריפה, או במחלה קשה וכולי. אבל אם אתה מעלה את הייסורים לדרגת ה"מדבר", אז אתה חווה ומצטער על כך, שאינך מסוגל להשפיע. עכשיו, זו הבעיה שלך ומזה אתה סובל. המאור המחזיר למוטב מקנה לך כזאת תחושה ואז אין לך יותר צורך באסונות גשמיים.

בזה גם נדרשות הרבה יותר צרות גשמיות, מאשר רוחניות. לדוגמה, לחלות אלף שנה מבלי לקום מהמיטה, זה כמו לחוות רגע אחד של ייסורי אהבה: "למה אני לא אוהב את הבורא?". זה הוא ההבדל בין המדרגות. מה יכול לעשות ילד קטן בהשוואה לאדם מבוגר אם בבית נכבה האור? זה לא ניתן להשוואה.

תראה איך שמתפשט המשבר: אף אחד אינו מוגן ואינו בטוח מפניו. על העולם מאיימים ייסורים נוראיים שנועדו לשבור את האדם, כדי בסך הכול להעביר מתג קטן בהיגיון שלו. ואז, לאחר מלחמת עולם שלישית, הוא יגלה, שנמא תחת השפעת הטבע. אחר כך מלחמת עולם רביעית תחליף עוד מתג קטנטן: "אהה, אני צריך להיות באיזון עם הטבע". מלחמת עולם חמישית תראה לו את הנחיצות בהשפעה לזולת, כדי להגיע להרמוניה עם הטבע. וכן הלאה.

אסונות מפלצתיים, שנים של צרות, יעזרו בסך הכול למתג, את מה שהאור היה ממתג תוך מספר חודשים. ועל ידי לימוד מוסמך האדם תוך חודש היה מבין, שאין לו ברירה אחרת. ולכן אנחנו צריכים להביא לעולם כמה שיותר מהר את המסר שלנו.

מתוך שיעור על המאמר "מהותה של חכמת הקבלה", 15.11.2012

ידיעות קודמות בנושא:
להיענות לקריאת הבורא
העתיד הטוב הוא בערבות
הברירה היחידה היא חיבור