קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מתוך הכנס הווירטואלי במוסקבה, שיעור מס' 4
שאלה: כאשר נודע לי שיש כנס, לא היה לי צל של ספק שאני אגיע אליו. אבל ככל שהתקרב מועד הכנס, כך הופיעו יותר ויותר מכשולים חיצוניים ופנימיים: ברגע אחד הייתי בהתלהבות שאני נוסעת לכנס, וברגע אחר, להיפך, בכלל לא היה לי חשק לנסוע, וכך אין ספור פעמים. למה ניתנים לנו כאלה מכשולים?
תשובתי: המכשולים תלויים בזה, עד כמה את מרגישה אותם ככאלה. אבל אם היית מרגישה שעבור כל מכשול, עבור כל התגברות על הפרעה קטנה, על איזו שהיא מחשבה או בלבול את מקבלת שכר רב, בכל מיני צורות, אז האם זה היה נראה לך כמכשול? זה היה אמצעי להשגת מצב טוב, נצחי ושלם. לכן, תלוי איך מסתכלים על זה.
חסרה לך התחושה ש"אין עוד מלבדו". והוא, בכך שהציב לך את המכשולים, פשוט רצה לתת לך יותר אפשרויות להתמלא. קשיים, ייאוש, התגברות עליהם, זה הכול המאמצים שלך שאותם את משקיעה, כדי שאחר כך, כבר בכנס, תוכלי להרגיש ולקבל יותר. לכן את צריכה להודות לבורא עבור מה שנקרא "ייסורים", כי עכשיו דווקא הודות להם את מרגישה מילוי גדול יותר.
מתוך שיעור מס' 4 בכנס הווירטואלי במוסקבה, 13.12.2012
ידיעות קודמות בנושא:
שימו לב שלא תפלו
לצפות כל רגע לגמר התיקון
האם המכשולים הם נזק או תועלת?
